צְרִירוּת

°, ש"נ, — צרירות הקול, תכונת הקול הצָרוּר1, הצָרוּד, צרידות: ואמנם המזג הלא הנה יורה עליו רוב המותרים וצרירות הקול וגרגור הנקרא רומילאר (קאנון ג י א ב).



1 [עפ"י קריאה זו במקור שבתו"מ, עי' צָרוּד,  הערה, ועי' צָרוּר.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים