* 1, ת"ז, — א) צריך לדבר או לאדם, צריך דבר, זקוק לדבר, חסר דבר, מי שנחוץ לו דבר, benötigend; ayant besoin de; wanting: ואמר בן סירא: יגע עני לחסר ביתו ואם ינוח יהיה צריך (ב"ס גני' לד ד). דבר נער אם צריך אתה בחזק פעמים ושלש אם ישאלך (שם לה ז). גבורת חכמתו תכן אחד הוא מעולם לא נוסף ולא נאצל ולא צריך לכל מבין (שם מב כא). — ובתו"מ: זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה (ברכ' ג ו). ומה שמשייר יניחנו בצנעה כדי שלא יהא צריך בדיקה אחריו (פסח' א ג). עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט צריכה הימנו חליצה, עשה מאמר וחלץ צריכה הימנו גט (יבמ' ה ב). עשה מאמר בזו ומאמר בזו צריכות שני גיטין וחליצה (שם ה ד). האשה שאמרה התקבל לי גיטי צריכה שתי כיתי עדים, שנים שאומרים בפנינו אמרה ושנים שאומרים בפנינו קבל וקרע (גיט' ו ב). היה במזרח וכתב במערב, במערב וכתב במזרח, תצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה (שם ח ה). והבא משום ירושה אינו צריך טענה (ב"ב ג ג). מישכנו בשני כלים, אחד שצריך לו ואחד שאינו צריך לו, זה שצריך לו נוטלו ומחזירו (תוספת' ב"מ י ט). ומה אם המצער נפשו מן היין צריך כפרה, ק"ו למצער נפשו על כל דבר (ספרי במד' ל). וכל מי שאינו צריך ליטול ונוטל אינו מת מן הזקנה עד שצריך2 לבריות (משנה בירוש' פאה ח ט). זכרים ימכרו לצריכי עולו' ונקבו' ימכרו לצריכי זבחי שלמים3 ודמיהן יפלו עם שאר נכסים לבדק הבית (ר' ליעזר, ירוש' שקל' ד ז). צריך לך שחק לך, לא צריך לך הפליג עלך4 (ירוש' סנה' א ו). אשה אצל בעלה לא בעיא הסיבה, ואם אשה חשובה היא צריכה הסיבה (פסח', קח.). ממלאה אשה כל קדרה בשר אע"פ שאינה צריכה אלא לחתיכה אחת (ביצ' יז.). דברים שאבל אסור בהן וכו' ולשנות במשנה במדרש וכו' ואם היו רבים צריכין לו אינו נמנע (ת"ר, מו"ק כא.). לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים להם (יבמ' יב.). החולץ למעוברת והפילה, ר' יוחנן אמר אינה צריכה חליצה מן האחין (שם לה:). לבני אני צריך (רבי בשעת פטירתו, כתוב' קג.). לחכמי ישראל אני צריך (הוא, שם שם). לבני קטן אני צריך וכו' לבני גדול אני צריך (הוא, שם קג:). הרי שהיה תופש פרתו ועומד ובא חבירו ואמר לו פרתך למה, לחמור אני צריך, יש לי חמור שאני נותן לך, פרתך בכמה, בכך וכך (רב אדא בר אהבה, ב"מ מז.). עמך ישראל צריכין לפרנסה5 (סנה' טז.). חבר אין צריך התראה (ר"י בר יהודה, מכות ט:). ואפרוחין שצריכין לאימן כבצים דמי (רב אשי, ע"ז מב:). כשם שהתחתונים צריכין צדקה אלו מאלו כך העליונים צריכין צדקה אלו מאלו (רב שמואל בר נחמן, מד"ר ויקר' לא). ומתוך החשך הוצאתי אורה ואני צריך לאורה שלכם (שם במד' טו). אמר לו (בלעם להקב"ה) אם כן אברכם, אמר לו אין צריכין לברכתך כי ברוך הוא (שם שם כ). נבוכדנצר כנס כל ממונו של עולם ולממון שלנו הוא צריך (שם איכה, פתיח', רבי אבהו). אמרה (אשת ר"א בן ערך לבעלה) מי צריך למי, אמר לה הן (התלמידים) צריכין לי (שם קהל', כי העושק). משל למלך שהיו במקור נדפס 'שאיו' לו שני קתוליקין ולא היו עושין בלא דעת המלך, היה לאחד מהן חלוק יפה אצל המלך והיה המלך צריך לו, אמר המלך אע"פ שאני צריך לו שהוא ברשותי איני מסלקו עד שאני מודיעו (תנחו' בובר, חקת לח). —  וצָרִיךְ אדם לנקביו, צריך לעשות צרכיו: לא יעמד אדם ויתפלל וצריך לנקביו (תוספת' ברכ' ב כא). ואל תשהא עצמך בשעה שאתה צריך לנקביך (ר' חייא, גיט' ע.). ועי' צָרַךְ, נִפע'. — ובהשאלה לדברים דוממים או מפשטים: משלחין כלים וכו' אבל לא סנדל המסומר וכו', ר' יהודה אומר אף לא מנעול לבן מפני שצריך אומן (ביצ' א י). כל נדר שצריך חקירת חכם לא יחזיר, ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר (גיט' ד ז). שלשה עשר דברים בנבלת העוף הטהור, צריכה מחשבה ואינה צריכה הכשר (טהר' א א). החיצונה צריכה עירוב והפנימית אינה צריכה עירוב (תוספת' עירוב' ח ז). קריית שמע אינה צריכה כוונה (ר' יוסה, ירוש' שבת א א). שמנים נשים תלה (שמעון בן שטח), ואין דנין שנים ביום אחד אלא שהיתה השעה צריכה לכך6 (ירוש' חגי' ב ב). יכול תהא כל הפרשה צריכה כוונה ת"ל האלה, עד כאן צריכה כוונה, מכאן ואילך אין צריכה כוונה (ר"א, ברכ' יג.). מכאן אתה למד שבכל הפרשה כלה צריכה כוונה (ר' עקיבא, שם יג:). מיטה החולקת בתוך הבית ועצים ואבנים סדורים תחתיה ומפסקת אינה צריכה בדיקה (רשב"ג, פסח' ח.). תפילין ומזוזות נכתבות שלא מן הכתב ואין צריכות שרטוט (ר' ירמיה בשם רבינו, מנח' לב:). יכול יניח אדם תפילין בשבתות ובימים טובים ת"ל והיה לאות וכו' מי שצריכין אות, יצאו שבתות וימים טובים שהן גופן אות (ר' עקיבא, שם לו:). כל דברי תורה צריכין זה לזה, שמה שזה נועל זה פותח (תנחו' בובר, חקת נב). — ועם מקור של פֹעל פלוני צָרִיךְ לעשות דבר, או עם פעל עתי' ומלת הקשור שֶׁ, צָרִיךְ שיעשה דבר, חובה עליו לעשות, מכרח לעשות, müssen; être obligé; to be obliged: וכל מי שאינו צריך ליטול (לקט שכחה ופאה) ונוטל אינו נפטר מן העולם עד שיצטרך לבריות, וכל מי שצריך ליטול ואינו נוטל אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו (פאה ח ט). שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשיכה, עשרתם ערבתם הדליקו את הנר (שבת ב ז). אם באנו אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה עד עכשיו (ר"ה ב ט). המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם (גיט' א א). הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן (שם ג ב). וצריך ליקח לו דרך (ר' עקיבא, ב"ב ד ט). הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת וכו' צריך לנהוג בו כבוד (אבו' ו ג). אף על פי שאמרו דיה שעתה צריכה להיות בודקת חוץ מן הנדה והיושבת על דם טוהר (נדה א ז). אם נתן (פאה) בין בתחלה בין באמצע בין בסוף הרי זו פאה, וצריך7 שיתן בסוף כשיעור (ר' שמעון, תוספת' פאה א ה). התורם את הגורן צריך שיכוין את לבו על מה שבקיטין ועל מה שבצדדין על מה שבתבן (שם תרומ' ג ו). שבית דין צריכין למנות על כולן שיעלו באחד ומאה (ר' יהודה בן בבא, שם שם ה י). למה הוא פורש ובוכה, מפני שצריך להשביעו (שם יוה"כ א ח). מי שהיו גתיו ובדיו טמאין ומבקש לטהרן וכו' העקלין של נצרין ושל בצבוץ צריך לנגב, ושל חשיפה ושל גמי צריך לישן, וכמה ישונן שנים עשר חדש (שם ע"ז ח ג). מלא דלי לשתות, חשב עליו עד שלא הגיע למים וערה צריך לנגב, אם משהגיע למים חשב עליו מערה ואין צריך לנגב (שם פרה ה ד). צריך אני להחזיק לכם טובה שתקיימו את התורה אחרי, אף אתם צריכים להחזיק טובה לבניכם שיקיימו את התורה אחריכם (ספרי, דבר' שלה). זה שהוא עומד ומתפלל צריך לישב שתי ישיבות, אחת עד שלא יתפלל ואחת משיתפלל (ר' יהושע בן לוי, ירוש' ברכ' ה א). צריך אדם8 להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה (ר' אבא בשם ר' חייא בשם ר' יוחנן, שם שם).  צריך לומר החל עלינו את הימים ששת ימי המעשה הבאים לקראתנו לשלום (ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב חייא בר אשי, שם שם ה ב). העונין אמן צריכין ליתן עיניה' בכוס ועיניהן בנר (ר' חזקיה בשם ר' ירמיה, שם שם). צריכין אנו להחזיק טובה לרמאין שבהם (שמואל, שם פאה ח ט). עד איכן דיקדקה התורה בגזל שצריכה לדון בין אדם לחבירו (ר' שמעון בן יוחי, שם מעשר' ב ו). מהו צריך לפרש זה גיטיך וזה קידושך (שם מע"ש ד ז). אשה שעשת כתונת לבנה צריכה למסור לציבור (שם שקל' ד א). צריכין הכוכבים שיהו נראין מתוכה9 (שם סוכה ב ג). צריכין שיהו פושרין מעת לעת (יהודה בן נקוסה, שם נדה ג ב). תורה היא וללמוד אני צריך (רב כהנא, ברכ' סב.). המתפלל צריך שיכוין את לבו לשמים (שם לא.). המתפלל צריך שישהא שעה אחת קודם תפלתו ושעה אחת אחר תפלתו (שם לב:). על כולן צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום (שם נד.). והמפלת אחר מיתת בעלה ושאינה ראויה לילד כולן צריכות להמתין שלשה חדשים (ר' מאיר, כתוב' ס:). אע"פ שאמרו הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אינו צריך להעלות לו שכר, הלוהו ודר בחצירו צריך להעלות לו שכר (רב יוסף בר מניומי בשם רב נחמן, ב"מ סד:). האומר לחבירו בור וכותליה אני מוכר לך צריך שיהא הכותל שלשה טפחים (ב"ב יז:). מברחת צריכה שתכתוב כל נכסיה (שם קנ:). האומר לחבירו פרעתיך בפני פלוני ופלוני צריך שיבואו פלוני ופלוני ויעידו (רב, שם קע.). קשר של תפילין צריך שיהא למעלה (רב יהודה, מנח' לה:). צריך (המצורע) להודיע צערו לרבים ורבים מבקשים עליו רחמים (חול' עח.). צריכין אנו לחוש לדברי זקן (רב, שם פד.). השולח ירך לחבירו שלימה אינו צריך שיטול הימנה גיד הנשה, חתוכה צריך ליטול הימנה גיד הנשה, ובנכרי בין חתוכה ובין שלמה אין צריך ליטול (ת"ר, שם צד.). הנפטר מחבירו בין גדול בין קטן צריך ליטול ממנו רשות (מד"ר בראש' מז). שכל הנושא אשה צריך שיבדק באחיה (שם שמות ז). מי שאין לו נכסים ועושה צדקה וגמילות חסדים, מי שאין לו בנים ונותן שכר סופרי' ומשני' וכו' אמר הקב"ה זה הקדים וקיים מצותי על שלא נתתי לו במה לקיימן, צריך אני לשלם ליתן לו ממון ובני' שיהו קוראי' בספרי' (ר' תנחום ב"ר אבא, שם במד' יד).  אדם מישראל שקידש אשה מי צריך ליתן שכר כתב קדושין (שם דבר' ג). שכל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכין עשייה שאינן נעשין עשייה שלימה כגון החטים צריכים להטחן (שם אסתר, ויהי בימי אחשורוש). אותו שהיתה שנה אצלו צריך אתה לישאל מה משפטים נעשו בו (פסיק' רב' וה' פקד את שרה, קעו:). — ובקצור, בלי השלמה: חולה אומר צריך (לאכל ביוה"כ) ורופא אומר אינו צריך, שומעין לחולה (ר' ינאי, יומא פג.). אין מעברין את השנה אלא א"כ היתה צריכה10 מפני הדרכים ומפני הגשרים וכו' (סנה' יא.). — ובשלילה,  צָרִיךְ שלא לעשות, אסור לעשות: צריך אדם שלא לשנות בן מבניו, שעל ידי כתונת פסים שעשה אבינו יעקב ליוסף וישנאו אותו וכו' (ר"ל בשם ר' אלעזר בן עזריה, מד"ר בראש' פד). — ובדרשת הכתובים לשם ההלכה, אני צָרִיךְ לומר, צָרִיךְ הכתוב לומר, וכדו': וכי צריך היה משה להשיב אלא למדה תורה דרך ארץ וכו' (מכי' בחדש ב). עד שלא יאמר יש לי בדין וכו' ת"ל וכו' לפי שלא זכיתי בדין צריך הכתוב להביאו בפני עצמו (שם מסכ' דנזיקין יא). יש ברובע מה שאין בנעבד ובנעבד מה שאין ברובע וכו' לפיכך צריך הכתוב לומר את כלם (ר' שמעון, ספרא ויס, ויקר' פרש' ב). אבל העולה לפי שנאמר בה והפשיט את העולה צריך הכתוב לומר עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה (שם צו פרק ט). אלא אמר (יעקב) אבא בשעה שבקש לצאת לח"ל מהיכן הורשה לא מבאר שבע, אף אני הריני הולך לבאר שבע, אם ינתן לי רשות הרי אני יוצא ואם לאו איני יוצא, לפיכך צריך הכתוב לומר ויצא יעקב מבאר שבע (מד"ר בראש' סח). וירדו אחי יוסף, בני ישראל צריך המקרא לומר, אלא וכו' (שם שם צא). ועדיין צריכין אנו לומר שמא רצו לשמוע בא מיכה המורשתי וכו' (תנחו' בובר, ברכה ג). אתה נותן להם ימים טובים וכו' ונכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ומרבים בתפלות ומרבים במוספים ומרבים בקרבנות, לפיכך צריך הכתוב לומר ביום השמיני עצרת תהיה לכם (פסיק' ר"כ, ביום השמיני עצרת, בובר, קצ:). — ובכנ' צריכני, צָרִיךְ אני: בואו וראו שהיא נקבה, צריכני לעשותה שלמים (הלל, תוספת' חגי' ב יא). — ובהשמטת הנושא, הכתוב, אני11, הוא וכדו', צָרִיךְ לומר ובר"ת צ"ל, אין צָרִיךְ לומר ובר"ת אצ"ל: אין משכירין להן (לגוים) בתים בארץ ישראל ואין צריך לומר שדות (ע"ז א ח). אבל שונין ודורשין (בשבת) בהן (בכתבי הקדש), ואין צריך לומר דבר לבדוק נוטל ובודק (תוספת' שבת יג א). מצילין מיום טוב לשבת אבל לא משבת זו לשבת אחרת ולא משבת ליום טוב וכו' ואין צריך לומר מיום טוב לחול (שם שם יג ו). אין מתגררין במגוררת ביום טוב ואין צריך לומר בשבת (שם שם טז יט). יפה שתיקה לחכמים קל וחומר לטפשין וכן הוא אומ' גם אויל מחריש חכם יחשב ואין צריך לומר ואוטם שפתיו נבון (תוספת' פסח' ט ב). לפי שיש בשאור מה שאין בדבש ובדבש מה שאין בשאור צ"ל כל שאור וצ"ל כל דבש (ספרא ויס, ויקר' פרש' יב). ולהבדיל בין הטמא ובין הטהור, צריך לומר בין פרה לחמור והלא כבר הם מפורשים (שם שמיני פרק יב). צריך לאומרו, אך שומעני וטמאה שבעת ימים וכו' (שם תזריע פרק א). אין צריך לומר בהרות שאין בהם מראות נגעים ושלא באו לכלל אלא בהרות שבהם מראות נגעים וכו' (שם שם פרשת נגעים פרק א). לפי שיש בזב מה שאין כן במשכב ובמשכב מה שאין כן בזב צריך לומר במשכב וצריך לומר בזב (שם שם פרק ג). ולא תקח שוחד, אין צריך לומר לזכות את החייב ולחייב את הזכאי אלא אפילו לזכות את הזכאי ולחייב את החייב (ספרי דבר' קמד). בפרקים שואל מפני הכבוד וא"צ לומר שהוא משיב, ובאמצע שואל מפני היראה ואצ"ל שהוא משיב (ר' מאיר, ברכ' יד.). חמץ שנמצא שם אחר הפסח אסור בהנאה ואין צריך לומר באכילה (ת"ר, פסח' לא:). מה נפשך אם לענין החשבון לא היה צריך למימר אלא אחד שנים שלשה או ראשון שני שלישי (מד"ר בראש' ג). וילך משה, לא היה צ"ל אלא וישב משה (שם שמות ד). כבר יש לי לפני ד' מאות ותשעים וששה אלפים של מה"ש שהם עומדים ומקדשים שמי הגדול וכו' ואין צריך לומר ע' לשון שבאדם (שם ויקר' ב). היה צריך לומר ראה ריח בגדי בני (תנחו' בובר, תולדות טז). ודוד הוליד את שלמה, כן היה צריך לומר ואינו אומר אלא ובן שלמה רחבעם (פסיק' רב', ותשלם כל המלאכה, כד.). נר לעיני דבריך, כן היה צריך לומר ואינו אומר כן אלא נר לרגלי דבריך (שם, והיה בעת ההיא, ל.). יגל יעקב ישמח ישראל, לא היה צריך לומר אלא יגל אברהם יצחק ויעקב וישמחו ישראל (שם, תקעו, קעד:). — ובקצור, צָרִיךְ, צְרִיכָה12, במקום דבר הַצָּרִיךְ להאמר וכדו', אֵין צָרִיךְ:  מה ת"ל עד בקר, מגיד שאינו נשרף עד אור ששה עשר, רבי ישמעאל אומר אינו צריך, הרי הוא אומר כל מלאכה לא יעשה בהם, שריפה מעין מלאכה היא (מכי', מסכ' דפסחא ו). אינו צריך, ומה במקום שכל אוכל נפש דוחה יום טוב אין שריפת נותר דוחה יום טוב, מקום שאין מקצת אוכל נפש דוחה את השבת אינו דין שלא תהא שריפת נותר דוחה אותו (ר' יונתן שם שם). כי לא תעבור את הירדן הזה וכו' אינו צריך והלא כבר נאמר כי אנכי מת כו' (ר"ש בן יוחאי, שם מסכ' דעמלק ב). אף זה בשקל הקודש וכו', אין צריך שהרי כבר נאמר כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקודש (ר' חנניה, ספרי במד' מט). הרי הוא (ר"ע) אומר ותרא שרה את בן הגר המצרי שעבד ע"ז ואני אומר לא לענין הזו צריך אלא לענין שררות (ר"ש בן יוחאי, שם דבר' לא). שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה' אלהי ישראל, ומה אני צריך והלא כבר נאמר את פני האדון ה' (שם שם). ואבדתם את שמם מן המקום ההוא וכו' מה אני צריך הלא כבר נאמר אבד תאבדון (ר' עקיבא, שם שם סא). לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר, למה אני צריך, לפי שאמרנו להלן אשת אחד מתייבמת ולא אשת שנים, יכול אף כאן כן (שם שם רפח). לכן צריכה בשניקרו כולן, שלא תאמר הואיל ואין דרך הנחש לעשות כן אני אומר ענן של ציפורים שכן עליהן וניקרו (ר' יוסי, ירוש' מעשר' א ב). הרי צריך, אדם אם היה עובר בין הקברות וכו' (פסיק' רב', זכור, מז.). — ובסהמ"א: מניין שכסדר דברות שהיו במדבר כך היו בארץ מצרים, אין צריך דין הוא, נאמר כאן דבר ונאמר דבר במדבר (מדה"ג, שמות יב א, הופמן, 89). וראיתי את הדם, מה אני צריך, והלא הכל גלוי לפניו (שם שם יב יג, 100). יאמר תושב, מה אני צריך לומר13 שכיר (שם שם יב מד, 118). ואם נודע לו שעלה חכם כמותו בארץ ישראל, ואין צריך לומר גדול ממנו, הרי זה אסור לעבר ולקבוע בחוצה לארץ (שם שם יג י, 124). צריך אדם לבדוק את התפלין אחת לשנים עשר חדש (שם שם). זהו כלל שצריך לפרטו (שם שם יג יב, 125). ואינו צריך14 יין נסך לאסור בקנייה אלא אפילו שכרו נמי אסור (הלכ' פסוק' לתלמידי רב יהודאי גאון, עמ' 147). הרוצה לעשות גוילין לספר תורה צריך שיקח את העורות וישיר את השיער שלהן (גנזי מצרים, הלכ' ס"ת, יג). ואפילו אני צריך לחצר זו צורך גדול (ס' השטרות לר"י ברצלוני, 112). צריך שלא להתנהג כבהמה (רש"י, קהל' ג כא. ולא היה צריך קצתו אל קצתו ר"י א"ת, חו"ה, היחוד ז). מפני שהאחד יכול ואיננו צריך לזולתו (שם שם). כי אם היה חדש היה צריך אל מחדש (הוא, כוזרי ה יח). כי חדוש הנעדר צריך אל סבה כמו שהעדר החדש צריך אל סבה (שם שם). עקר כל מצוה שהיא תלוי' בפה או במעשה צריכה לאמונת הלב ואם לאו הכל שוא ותוהו (ראב"ע, יסוד מורא).  ואמר רבנו בדקדוקו ברוב דברים, אם היה צריך יאמר כך וכך בדברים לא יאמרו (ס' הגלוי לר"י קמחי, נז). וחבר התועלת צריך שתהיינה בו שלש מדות וכו' (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 17). ולא יקללנו ולא יחרפנו ואין צריך לומר שלא יכנו (ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ד, 146). ואפי' אומרים עליו שהוא יודע שתי מסכתות ואינו יודע אלא אחת, צריך לומר אחת אני יודע בלבד (שם שם, 383). וזה כמו שהמראה שצריך מירוק וזיכוך לשיתרשמו בו הגוונים (רי"צ קארו, תולדות יצחק, אחרי מות, פח:). — ואמר הפיטן: תשיב חבול לצריכיו, ותבורך בכל מקח (רסע"ג, תרי"ג מצוות, קבץ מע"י גאו' ב, 30). על כן אינך צריך לכל, לידך ולחסדך צריכים הכל, הכל צריכים לצדקותיך ואינך צריך לבריותיך (שיר היחוד, יום ג). — °צָרִיךְ הדבר לפלוני, דרוש לו הדבר, נחוץ לו: הכינו לכם צדה, כל דבר הצריך לדרך וכלי זיינם למלחמה אמר להם לתקן (רש"י, יהוש' א יא). ויותר ממנו מאה רכב, שהיו צריכין לו לכדי מרכבתו (הוא, ש"ב ח ד). כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, כל הצדיקים הנקראים בשמי וכל העשוי לכבודי יצרתיו אף עשיתיו, תכנתיו בכל הצריך לו והכנתי הכל (הוא, ישע' מג ז). כי יחיד ועני אני, ועין רבים תלוי בי ולנגדן אני יחיד, לפיכך פנה אלי וחנני, כי תפלתי צריכה לתשועת כל ישראל (הוא, תהל' כה טז). טוב איש חונן ומלוה וגו', שחונן דלים ומלוה להם ואינו מדקדק לומר אין יכולת בידי, ואת דבריו הצריכין לו במאכל ובמשתה ובכסות מכלכל במשפט ובמדה וחס על נכסיו (הוא, שם קיב ה). בהמה גסה, צריכה בישוב למשאוי ולחרישה (הוא, ב"ק עט:). עקל, דדורתא, וצריכה לבית הבד לקשור את תפוח הזיתים כשעוצרין אותן בקורה (הוא, סנה' כו.). אם איתא דלא מיבעיא ליה, אם ארוכה היא לו ואינה צריכה לו ארוכה כל כך, לפסוק אותו כפל ולישדייה ואחר כך יתלה הציצית (הוא, מנח' לז:). — °וצָרִיךְ לפלוני לעשות הדבר, צריך פלוני לעשות: מספר שניו ולא חקר, לפיכך צריך לאנוש להביט מרחוק, לשאול מה שאירע בראשונים וילמד מהם (הוא, איוב לו כו). ולא לעוותי, והיינו עיות שצריך לו להמתין עד שתומם (הוא, בכורות סא.).