*1, ת"ז, — א) צריך לדבר או לאדם, צריך דבר, זקוק לדבר, חסר דבר, מי שנחוץ לו דבר, benötigend; ayant besoin de; wanting: ואמר בן סירא: יגע עני לחסר ביתו ואם ינוח יהיה צריך (ב"ס גני' לד ד). דבר נער אם צריך אתה בחזק פעמים ושלש אם ישאלך (שם לה ז). גבורת חכמתו תכן אחד הוא מעולם לא נוסף ולא נאצל ולא צריך לכל מבין (שם מב כא). — ובתו"מ: זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה (ברכ' ג ו). ומה שמשייר יניחנו בצנעה גדי שלא יהא צריך בדיקה אחריו (פסח' א ג). עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט צריכה הימנו חליצה, עשה מאמר וחלץ צריכה הימנו גט (יבמ' ה ב). עשה מאמר בזו ומאמר בזו צריכות שני גיטין וחליצה (שם ה ד). האשה שאמרה התקבל לי גיטי צריכה שתי כיתי עדים, שנים שאומרים בפנינו אמרה ושנים שאומרים בפנינו קבל וקרע (גיט' ו ב). היה במזרח וכתב במערב, במערב וכתב במזרח, תצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה (שם ח ה). והבא משום ירושה אינו צריך טענה (ב"ב ג ג). מישכנו בשני כלים, אחד שצריך לו ואחד שאינו צריך לו, זה שצריך לו נוטלו ומחזירו (תוספת' ב"מ י ט). ומה אם המצער נפשו מן היין צריך כפרה, ק"ו למצער נפשו על כל דבר (ספרי במד' ל). וכל מי שאינו צריך ליטול ונוטל אינו מת מן הזקנה עד שצריך2 לבריות (משנה בירוש' פאה ח ט). זכרים ימכרו לצריכי עולו' ונקבו' ימכרו לצריכי זבחי שלמים3 ודמיהן יפלו עם 

שאר נכסים לבדק הבית (ר' ליעזר, ירוש' שקל' ד ז). צריך לך שחק לך, לא צריך לך הפליג עלך4 (ירוש' סנה' א ו). אשה אצל בעלה לא בעיא הסיבה, ואם אשה חשובה היא צריכה הסיבה (פסח', קח.). ממלאה אשה כל קדרה בשר אע"פ שאינה צריכה אלא לחתיכה אחת (ביצ' יז.). דברים שאבל אסור בהן וכו' ולשנות במשנה במדרש וכו' ואם היו רבים צריכין לו אינו נמנע (ת"ר, מו"ק כא.). לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים להם (יבמ' יב.). החולץ למעוברת והפילה, ר' יוחנן אמר אינה צריכה חליצה מן האחין (שם לה:). לבני אני צריך (רבי בשעת פטירתו, כתוב' קג.). לחכמי ישראל אני צריך (הוא, שם שם). לבני קטן אני צריך וכו' לבני גדול אני צריך (הוא, שם קג:). הרי שהיה תופש פרתו ועומד ובא חבירו ואמר לו פרתך למה, לחמור אני צריך, יש לי חמור שאני נותן לך, פרתך בכמה, בכך וכך (רב אדא בר אהבה, ב"מ מז.). עמך ישראל צריכין לפרנסה5 (סנה' טז.). חבר אין צריך התראה (ר"י בר יהודה, מכות ט:). ואפרוחין שצריכין לאימן כבצים דמי (רב אשי, ע"ז מב:). כשם שהתחתונים צריכין צדקה אלו מאלו כך העליונים צריכין צדקה אלו מאלו (רב שמואל בר נחמן, מד"ר ויקר' לא). ומתוך החשך הוצאתי אורה ואני צריך לאורה שלכם (שם במד' טו). אמר לו (בלעם להקב"ה) אם כן אברכם, אמר לו אין צריכין לברכתך כי ברוך הוא (שם שם כ). נבוכדנצר כנס כל ממונו של עולם ולממון שלנו הוא צריך (שם איכה, פתיח', רבי אבהו). אמרה (אשת ר"א בן ערך לבעלה) מי צריך למי, אמר לה הן (התלמידים) צריכין לי (שם קהל', כי העושק). משל למלך שאיו לו שני קתוליקין ולא היו עושין בלא דעת המלך, היה לאחד מהן חלוק יפה אצל המלך והיה המלך צריך לו, אמר המלך אע"פ שאני צריך לו שהוא ברשותי איני מסלקו עד שאני מודיעו (תנחו' בובר, חקת לח). —  וצָרִיךְ אדם לנקביו, צריך לעשות צרכיו: לא יעמד אדם ויתפלל וצריך לנקביו (תוספת' ברכ' ב כא). ואל תשהא

עצמך בשעה שאתה צריך לנקביך (ר' חייא, גיט' ע.). ועי' צָרַךְ, נִפע'. — ובהשאלה לדברים דוממים או מפשטים: משלחין כלים וכו' אבל לא סנדל המסומר וכו', ר' יהודה אומר אף לא מנעול לבן מפני שצריך אומן (ביצ' א י). כל נדר שצריך חקירת חכם לא יחזיר, ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר (גיט' ד ז). שלשה עשר דברים בנבלת העוף הטהור, צריכה מחשבה ואינה צריכה הכשר (טהר' א א). החיצונה צריכה עירוב והפנימית אינה צריכה עירוב (תוספת' עירוב' ח ז). קריית שמע אינה צריכה כוונה (ר' יוסה, ירוש' שבת א א). שמנים נשים תלה (שמעון בן שטח), ואין דנין שנים ביום אחד אלא שהיתה השעה צריכה לכך6 (ירוש' מגי' ב ב). יכול תהא כל הפרשה צריכה כוונה ת"ל האלה, עד כאן צריכה כוונה, מכאן ואילך אין צריכה כוונה (ר"א, ברכ' יג.). מכאן אתה למד שבכל הפרשה כלה צריכה כוונה (ר' עקיבא, שם יג:). מיטה החולקת בתוך הבית ועצים ואבנים סדורים תחתיה ומפסקת אינה צריכה בדיקה (רשב"ג, פסח' ח.). תפילין ומזוזות נכתבות שלא מן הכתב ואין צריכות שרטוט (ר' ירמיה בשם רבינו, מנח' לב:). יכול יניח אדם תפילין בשבתות ובימים טובים ת"ל והיה לאות וכו' מי שצריכין אות, יצאו שבתות וימים טובים שהן גופן אות (ר' עקיבא, שם לו:). כל דברי תורה צריכין זה לזה, שמה שזה נועל זה פותח (תנחו' בובר, חקת נב). — ועם מקור של פֹעל פלוני צָרִיךְ לעשות דבר, או עם פעל עתי' ומלת הקשור שֶׁ, צָרִיךְ שיעשה דבר, חובה עליו לעשות, מכרח לעשות, müssen; être obligé; to be obliged: וכל מי שאינו צריך ליטול (לקט שכחה ופאה) ונוטל אינו נפטר מן העולם עד שיצטרך לבריות, וכל מי שצריך ליטול ואינו נוטל אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו (פאה ח ט). שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשיכה, עשרתם ערבתם הדליקו את הנר (שבת ב ז). אם באנו אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד

מימות משה עד עכשיו (ר"ה ב ט). המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם (גיט' א א). הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן (שם ג ב). וצריך ליקח לו דרך (ר' עקיבא, ב"ב ד ט). הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת וכו' צריך לנהוג בו כבוד (אבו' ו ג). אף על פי שאמרו דיה שעתה צריכה להיות בודקת חוץ מן הנדה והיושבת על דם טוהר (נדה א ז). אם נתן (פאה) בין בתחלה בין באמצע בין בסוף הרי זו פאה, וצריך7 שיתן בסוף כשיעור (ר' שמעון, תוספת' פאה א ה). התורם את הגורן צריך שיכוין את לבו על מה שבקיטין ועל מה שבצדדין על מה שבתבן (שם תרומ' ג ו).