*, צְרָצַר1, ש"ז,  — כמו א. צְלָצַל: והלא הצרצור הזה יש לו ארבע רגלים וארבע כנפים וקרצולים וכנפיו חופין את רובו, יכול יהא מותר, ת"ל חגב, ששמו חגב (חול' סה:). — ובסהמ"א: קול רנתו נתערב עם צפצוף הצפרים, עם זמזום הזבובים, עם שריקת הצרצור (ש"י אברמוביץ, מסעות בנימין, הפרדס ג, 23).