ב. צרר


1 בערב' צ'רר ضرر. בעבר' נרדף עם ד. צור. [המחבר הפריד בין השרשים א. צרר במשמ' קשר שהוא צרר صرر בערב', ובין ג. צרר במשמ' היה דחוק במקום, לא רחב (שאינו במשמע' זו בערב'). ואמנם אחרים רואים בזה התפתחות של הוראה מקורית אחת, כי הדבר הַצָּרוּר והקשור נעשה ממילא אף צר ודחוק. ואשר לש"ז צַר  וש"נ צָרָה  במשמ' אסון ורעה אפשר שנצטרפו מלים משרשים שונים גם מן ב. צרר (שהוא צ'רר ضرر בערב') במשמ' צַר ואויב וגם מן ג. צרר במשמ' צר ודחוק. והצרופים צָרָה וצוקה, מָצוֹר ומצוק וכדו' מורים על קשר זה. ונראה שגם בלשון המקרא עצמו כבר לא הבחינו במקור השונה של מלים אלו.]