1, ש"נ, — א) עיר כנענית בין צור לצידון, הנזכרת במקרא (מ"א יז ט וכו', עובד' א כ). — ב) °השתמשו בשם זה כשם לארץ פרנציה2 וגזרו ממנו את התאר צָרְפָתִי3, איש מארץ צָרְפָת, Frankreich; France: כדרך אדומיות שבצרפת שבשרן נראה מצידיהן (רש"י, גיט' צ:, ד"ה ופרומה). ונהגו בצרפת שלא לאכל וכו' (מחזור ויטרי, 111). כשנתפס דוכוס של צרפת ביד במקור הנדפס הושמטה המלה 'ביד' שלטון עירנו, קבל השלטון ממנו רוב ממון (תשו' גאוני מו"מ, כנראה ר' משולם, קרוב לשנת ד'תת"ה). שאין לחמה יכלת לסבוב בשום פנים ולעבור נוכח ראש אנשי מקומות הצפוני' הרחוקות מקו השוה והנה יותר מכ"ד מ' כגון א"י ובבל ומצרים וספרד וצרפת וארץ אשכנז ושארי ארצות וכו' (ר"י הישראלי, יסוד עולם ב יא). ומצאתי שכתב ר"ת והחרים בחרם גמור על יושבי צרפת וכו' (מרדכי, כתוב' קנה). שאין בכל מדינה ומדינה שיהיה ראוי יותר מנהג זה מאשר הוא ראוי בכל גלילת צרפת אשר אנחנו מהם (תשו' ר"י קולון פא). מיהו מסתברא כחכמי צרפת דחזקה וקנין להודייה קניין בכל מקום (העיטור מאמר ג). וצָרְפָתָה, במשמ' זו, ואמר המשורר: כוכב דרך מצרפתה, מחנה ערך על יטבתה (ראב"ע על רש"י, כוכב דרך, כהנא א, 59).
1 [כעדות המתג מתחת לאות צ, הפא הרפויה, וההעתקות הקדומות (יוני' Σαϱεπτα, אשור' צַרְפְתֻ) יש לבטא צָ בקמץ גדול, וכן במבטא השם הפרטי צָרְפָתִי, Zar(e)fati המצוי אצל היהודים הספרדים.]
2 [ואלה דברי רש"י (עובד' א כ): ואומרים הפותרים צרפת היא המלכות שקורין פרנצ"א בלע"ז, ע"כ. ומעין זה ראב"ע (שם) ורד"ק בשרשיו (ערך זה). ובס' יוחסין מאמר ו, הזמן השלישי: צרפת היא פרנסיאה שנקראת גלייא.]
3 [התיו של צָרְפָת היא תיו הנקבה כדגמת אָסְנַת, בָּשְׂמַת ועל כן יש לנקד צָרְפָתִי ולא צָרְפַתִּי. וצורת שה"ת בתו"מ צָרְפִי, נק' צָרְפִית: בנה של צרפית (ירוש' ברכ' ה ב). שני בני אדם אמרו דבר אחד, לוט וצרפית, צרפית אמרה וכו' (מד"ר בראש' נ).]