1, ש"ז, — שם למין שרץ העוף שמשמיע קול צרצור בשדה, Grille; grillon; cricket: כל עצך ופרי אדמתך יירש הַצְּלָצַל (דבר' כה מב). — ועי' צְרָצַר2. — ובסהמ"א: נתנו אוצרותיהם כעזבונם ולא העמידוהו לעולם על חשבונם פן יגנוב שכר רעבונם ולכן אין לתמוה אם הושם ראשו בצלצל ופרי אדמתו וכל יגיעו יירש הצלצל (עמנו', מחב' כח, 225). — ואמר הפיטן: (הושע נא) כרם מתולעת, לקש מארבה, מגד מצלצל, נפש שבהלה, שובע מסלעם וכו' (ר"א קליר, אדמה מארר, הושענות). — °צִלְצַל הַבָּתִּים, חפושית שבבית: צלצל הבתים שאין לו כנפים3 הנקרא חבשושסא היא כונפוסא4  (אסף, 111:, כ"י).