° 1, פ"י, — כמו הֵקִיא2: שאפילו גוף הבריא אם יאכל ממנו (מהדבש) יותר מהשיעור יקאה אותו (רש"ט פלקירא, אגרת הויכוח, 16). — ואמר הפיטן: בבכי אונים אף בשאונים ובאין אונים יפעה תועה נלאה, יגעה עד כי יקאה דם כשנים (משה זכות, גוזל נגזל, שחר' ת"ב, ספרד'). שתו ומצו תמרורים לענה וראש וקאו מאשר בלעו (יעקב פראנשיס, על מה אדניך, מתק שפתים, 97).