*, ש"ז, — חתיכת עץ שחקוקה בה נקיבה שישים בה הקִטֵּעַ את גדום רגלו, רגל מלאכותית1,  Holzbein: jambe de bois; wooden leg: הקיטע יוצא בקב שלו דברי רבי מאיר ורבי יוסי אוסר, ואם יש לו בית קיבול כתיתים טמא שבת ו ח. הדיוט שחקק קב בבקעת2 בשבת, לר"מ הכי נמי דלא מחייב שם בבלי יא:. עובד כוכבם שחקק קב בבקעת, ישראל מסיקה ביו"ט רב אדא בר אהבה, שם כט.. — *בַּעַל קַבִּים: רגלים, פרט לבעלי קבין (שפטורים מן הראיה) ת"ר, חגי' ד.. — וקַב של קרן, בית קבול לקרן: קרן עגולה טמאה ופשוטה טהורה, אם היתה מצופית שלה של מתכת טמאה, הקב3 שלה ר"מ מטמא וחכמים מטהרין כלים יא ז. — ואמר המשורר: מי האמין כי מי תהומך יעכר עור ופסח וקב קטע עמנואל, מחב' א, 3.