קָאָת

קָאַת1, ש"נ(?), סמי' קְאַת, — שם לעוף ממיני הליליות והינשופים2, Athene noctna lillith: ואת התנשמת ואת הַקָּאָת ואת הרחם (ויקר' יא יח). וְהַקָּאָת ואת הרחמה ואת השלך (דבר' יז יז). וירשוה קָאַת3 וקפוד וינשוף וערב ישכנו (ישע' לד יא). ורבצו בתוכה עדרים כל חיתו גוי גם קָאַת3 גם קפוד בכפתריה ילינו (צפנ' ב יד). — קְאַת מִדְבָּר: דמיתי לִקְאַת מדבר הייתי ככוס חרבות (תהל' קב ז). — ובתו"מ: קאת וקפוד הוכפלו לראות בשוד ושבר הבא משנער (מו"ק כה:). — ואמר הפיטן: והיית כעזנית עזאזל, ודמית קאת מדבר וכוסו (רשב"ג, בחר מהחלי, ברודי, 6). עיני בחם לבי נגרה ולא תדמה, לקאת מדבר אני דומה (רמב"ע, אותה, שעה"ש 81). — °וקָאָה, כמו קָאָת, ואמר המשורר: יתאו אנוש מבין שכן מדבר כמו קאה (יוסף בן סהל, אוי כי פניני שיר, רמב"ע, דוקס, 103). — ומ"ר * קָאוֹת: מעי אתרוג אסורין, מפני שהקאות4 אוכלין אותן (תוספת' תרומ' י ב). — ובסהמ"א: ותהיינה מעונות הששונות אותי מקיאות מבמות טלואות לארץ תשואות ומרבץ דאות וקאות (ר"י חריזי, תחכ' יו, 159). — ואמר הפיטן: אץ בם להוציאם מבית מגוריהם, כי תרדמת יי' נפלה עליהם, וטירתם להשאות לכוס מדבר וקאות (רמב"ע, החרשים שמעו, פזמ' ליוה"כ מחז' ספרד', ליוורנו, קמו:). חזק יד ימיני כצר, ושלח יד להכות את צר, וראה יד היה עיר מבצר, הוא אוצר לכוס וקאות (ר"י נג'ארה, ימותי קלו, עולת תמיד נב).



1 [במקום קָאָה, בתיו הנקבה, אך היו שראו את התיו כשרשית, ועי' בהערה שאחר זו.]

2 [ התרגומים והפרשנים הקדומים ראו בקאת בדרך כלל את עוף המים pelecanus, והאחרונים בארוהו מלשון קיא, "מפני שהוא מקיא את הקונכיות שבלע" (דברי בוברטוס), אבל  י. אהרוני, (, לשוננו א, 101-120). הוכיח שאין פרוש זה מתאים, ושהקאת היא עוף ממיני הליליות, לילית בהירה וחורת, Athene noctua lulluth, שנקרא כך כחקוי לקולו, ור' את החמר הרב המובא שם. ואמנם היו במפרשים העברים, שראו את הקשי שבזהוי הקאת כעוף המים. וכתב ריב"ג, סה"ש, קא): הקאת פרשו בו הקיק, והוא מעופות המים צוארו ארוך, ואיני סובר שיהיה זה, מפני שאמר הכתוב דמיתי לקאת מדבר, ואם כן הוא עוף אחר מבלעדי הקיק. וכבר המירו ההא בתו בעמידה ואמרו הקאת, ע"כ. ובמקור הערבי הוצאת נויבאואר כתוב הקאה פרשו בו הקיק וכו', ונוסחה זו היתה גם לפני רד"ק שכתב (רד"ק, סה"ש, קא).: והביא (ריב"ג) הַקָּאָה בה"א ואמר וכבר המירו הה"א בתי"ו ואמרו הַקָּאָת. והנה הקאה בה"א לא נמצא ולמה היתה דעתו כי עקר הקאת בה"א והתי"ו תמורתה? ומי הביאו בצרה הזאת? וכן הפייט שאמר לכוס מדבר וְקָאוֹת דעתו כדעת רבי יונה. והנכון כי קאת התי"ו שרשית והוא בשקל דָּבָר, ע"כ.]

3 [נ"א: קָאָת, עי' גינצבורג.]

4 [נ"א: שהקיאות.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים