צָרָתָה

1, ש"נ,— כמו א. צָרָה: אל יי' בַּצָּרָתָה לי קראתי ויענני (תהל' קכ א).


1 [אמר ריב"ג: וכבר הוסיפו ההא על הא הנקבה והפכו הא הנקבה לתיו בעבור הקבץ שני נחים רפים וזה בכמו אמרם ישועתה לה' (יונה ב י) במקור המודפס ב יו וכו' בצרתה לי (תהל' קכ א).]