*, ש"ז מ"ר קִבּוּצִים, — כמו קִוּּוּץ, קוֹצים שעלו מסביב לעץ: מוותרין ומשמטין וכו' נוטל את הקבוצים עמה (ר חמא אבוי דר הושעיה, ירוש' שביעי' ב ב).