*, ת"ז, —  נקבע ותקוע במקומו בנגוד למטלטל, תלוש וכדו',  festsitzend; fixé; fixed: אונקליות של ברזל היו קבועין בכתלים ובעמודין שבהן תולין  ומפשיטין פסח' ח ט. בילגה לעולם חולקת דרום וטבעתה קבועה סכה ה ח. נכנס להיכל ופנה לימינו, ומקום היה שם אמה על אמה וטבלא של שיש וטבעת היתה קבועה בה סוטה  ב ב. המוכר את הבית וכו' מכר את המכתשת הקבועה אבל לא המטלטלת ב"ב ד ג. וכלונסות של ארז היו קבועין מכותלו של היכל לכותלו של אולם כדי שלא יבעט, ושרשרות של זהב היו קבועות בתקרת האולם מדות ג ה. הקמרון שלה (של השִּׁדָּה) בזמן שהוא קבוע חבור לה ונמדד עמה, ואם אינו קבוע אינו חבור לה ואינו נמדד עמה כלים יח ב. (עלו) בסולם מצרי בזמן שאינו קבוע במסמר וכו' טמאים זבים ג א. אלו הן הפרכין, אלו הקבועין בקירות תוספת' כלים ב"מ ב י. ובנה, מיכן שמציינין על גבי אבן קבועה, אם אומר על תלושה אף היא הולכת ומטמא במקום אחר ירוש' מע"ש ה א. והוא שתהא היורה עקורה, אבל אם היתה היורה קבועה אסורה רב יהודה בשם שמואל, שם שבת א ו. אין רואין במראה בשבת, אם היתה קבועה בכותל רב מתיר שם שם ו א. חכמי ישראל אומרים גלגל קבוע ומזלות חוזרין וחכמי אומות העולם אומרים גלגל חוזר ומזלות קבועין ת"ר, פסח' צד:. אדם נאה ומשובח ומוציא דבר מגונה מפיו, משלו משל למה הדבר דומה, לטרקלין גדולה וביב של בורסקי קבוע בתוכה ר"א בן יעקב, ד"א ג. מילין מילין קבועין בדרך והיה כתוב עם כל א' וא' בע' לשון דב"ר ליברמן, 61. — ובהשאלה במשמ' לא משתנה, feststehend. bleibend; fix(e), permanent: ואלו מפסיקים לפאה, הנחל והשלולית וכו' ושביל היחיד הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים פאה ב א. מרחיקין גורן קבוע מן העיר חמשים אמה ב"ב ב ח. לשכת הגולה, שם היה בור הגולה קבוע מדות ה ד. כל מי שקבוע בארץ ישראל ומדבר לשון הקדש  וכו' יהא מבושר שבן עולם הבא הוא ר"מ, ירוש' שקל' ג ד. כל קבוע כמחצה על מחצה דמי ר' זירא, כתוב' טו.. חמשה בתי עכו"ם קבועין הן, אלו הן, בית בל בבבל וכו' מאי קבועין הן וכו' קבועין הן לעולם, תדירא כולה שתא פלחי להו ע"ז יא:. — שַׁמָּשׁ קָבוּעַ: תני חדא שמש בודק כוסות וקערות לאור הנר ותניא אידך לא יבדוק, לא קשיא, כאן בשמש קבוע, כאן בשמש שאינו קבוע שבת יב:. — מוּם קָבוּעַ: בעלי מומין, בין בעלי מומין קבועין בין בעלי מומין עוברין חולקין ואוכלין אבל לא מקריבין זבח' יב א. כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדישן ונפדו חייבין בבכורה ובמתנות חול' י ב. חורוד והמים הקבועים, איזהו חורוד הקבוע, כל ששהה שמונים יום וכו', ואלו הם מים הקבועים, אבל לח ויבש של גשמים, לח ויבש של שלחין בכורות ו ג. מומין אלו בין קבועין בין עוברין פוסלין באדם שם ז א. — קָרְבָּן קָבוּעַ: ומה פיגול שהוא בידיעה אחת וקרבנו קבוע וכו' אין חייבין וכו' טומאה שהיא בשתי ידיעות וקרבנו עולה ויורד וכו' אינו דין שלא יהיה חייב וכו' מעי' י:. — הֲלָכוֹת קְבוּעוֹת: האחין שחלקו אין להן לא דרך זה על זה ולא סולמות זה על זה וכו' והזהרו בהן שהלכות קבועות הן רב נחמן בשם שמואל, ב"ב סה.. — זְמָן קָבוּעַ: משמר שזמנו קבוע היה נוטל עשר חלות, והמתעכב נוטל שתים סכה ה ח. (קונם יין שאיני טועם) עד הקציר, עד הבציר, עד המסיק, אינו אסור אלא עד שיגיע, זה הכלל, כל שזמנו קבוע ואמר עד שיגיע, אסור עד שיגיע  נדר' ח ג. תפילה אין זמנה קבוע ירוש' שבת א א. קבע זמן למשתה בנו ואמר קונם יין שאיני טועם עד שיגיע משתה, עד כמי שזמנו קבוע, או מאחר שיכול לדחותו לאחר זמן, כמי שאין זמנו קבוע שם נדר' ח ד. אֵידִין קְבוּעִין: במה דברים אמורים באידין הקבועין, אבל באידין שאינן קבועין אין אסור אלא אותו יום בלבד נחום המדי, תוספת' ע"ז א א. —  מִצְוָה קְבוּעָה: שכל מי שהומה ומהמה אחר המצות ומצוה קבועה אין לו מה הנאה יש לו, תדע לך שהוא כן שהרי משה כמה מצות וצדקות עשה וכו' ויש לו מצוה קבועה לדורות1 הה"ד אז יבדיל משה מד"ר ויקר' כב, וכעין זה שם קהל', ויתרון ארץ. —  ובסהמ"א: עשרים ושתים אותיות חקוקות בקול, חצובות ברוח, קבועות בפה בחמשה מקומות, חה"ע בומ"ף גיכ"ק זשצר"ס דטלנ"ת יצירה ב. הואיל וקבועה היא (החצר) להניח בה קלתות תשו' הגאו' הרכבי עו. והיו קבועין בו (בציץ) חוטי תכלת לשני ראשיו ובאמצעיתו שבהן קושרו ותולהו במצנפת כשהוא בראשו רש"י, שמות לט לא. והפרשיות קבועות זו על זו כסדר הוא, תהל' קיא ח. ויש דרש בסברא ידועה, ויש שהוא כהלכה שאיננה קבועה ראב"ע, הקדמה א לפרושו על התורה, כהנא ב, 71. לא תצא אשה בקטלא שבצוארה ולא בנזמי האף ולא בצלוחית של פלייטון הקבועה על זרועה רמב"ם שבת יט ז. כי הפעלים הקבועים באדם שהוא מורגל בהם יקראו קניינים רש"ט פלקירא, ראשית חכמה א, במעלות היציריות, 10. —  ואמר הפיטן קנינך יתדת גבעות בתבל תקועות באונך, ושבע רקיעות באויר קבועות בגאונך יצחק בן גיאת, קנינך, שעה"ש 20. ימים יצרו והבחרו זבדו סמניהם, אדר הסמוך לניסן קבוע בהם משה ן חבוב, את פני מלך, יוצ' לפסקה שניה. — °מְחִיר קָבוּעַ, נהוג בדבור.