°, ש"ז, — פעֻלת הקוֹבֵעַ, כמו קְבִיעָה: ונתתה את שתי עבתת הזהב, הן הן שרשרות גבלות הכתובות למעלה ולא פירש מקום קבוען בחשן, עכשיו מפרש לך שיהא תוחב אותן בטבעות (רש"י, שמות כח כד). דכל קבוע שנטלו ממקום קבועו אין הולכין בו אחר הרוב (הוא, פסח' ט:, ד"ה היינו סיפא). ואם בבעילה זו הלך הבועל אצלה דהשתא נד ליה ממקום קיבועו1 ואין לדונו בתורת קבוע שהוא נדון כמחצה על מחצה (הוא, קידוש' עג., ד"ה ואי דאזלי). שנותנים נסרים סביב פתחי חלונות ופתחין ובמקום חורי קיבוע הקורות (הוא, ב"ק ס"ז., ד"ה המלטטים). אבל קיבוע הלכה אינה אלא להורות הלכה למעשה ועכשיו אינו נוהג (הוא, זבח' מה., ד"ה א"ל). לקבוע, לשנות עליו, לעכב קיבועו בכך (הוא, שם מה:). — ואמר הפיטן: קיבוע נירות שבעה, על מחצב עמודיה שבעה (ינאי, אמוני אום, קרוב' שמות, זולאי קיא). קיבועיה על תהו ועל רוח (הוא, אחוזתכם, קרוב' ויקר', שם קמז). פרה בקושט קדושת קיבוע קוממיות קרניה (הוא, פרה באומן, קדושתא, שם שצב). באמצו שחקים. קבועם מזוז, קדירתם לחזוז (שמעון בר יצחק, אדון אמנני, יוצ' א שבועות). —  ובמשמ' קביעת ראשי החדשים והמועדים: ומקבוע תשרי אתה מסדר ראשי חדשי השנה ומועדיה (ראב"ח הנשיא, ס' העבור, 62). אם יקרה לך דבר שיהיה מעכב את הקבוע וכו' ידחה ליום השלישי לו, זה, הוא דרך הקיבוע וענינו, ואתה דוחה את הקיבוע מי"ח ומעלה מיום הראוי (שם, 63). ומן המופלא שבה העבור וכו' שלא נשתנה מכמה אלפים ומאות שנים, וכבר נשתנו קבועי הקובעים מיון וזולתם והוצרך בהם לתקון ולתוספת (ר"י א"ת, כוזרי ב סד). והוא הברור שבקבועים והאמתי שבהם (שם ד כט). — ואמר הפיטן: והתבוננו קבוע שנים ולתקנם במרץ, אלהיכם המשכילכם לחסר ולעבר בתרץ (משה בן חבוב, את פני מלך, יוצ' להפסקה שניה). קבועו כחל בששי מפי חכמים נרמזות (הוא, שם שם).