קָדֵשׁ

1, ש"ז, מ"ר קְדֵשִים, נער המשמש למשכב זכור בפלחן הבעלים, Kinäde; prostitué; prostitute: לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קָדֵשׁ מבני ישראל (דבר' כג יה). וגם קָדֵשׁ היה בארץ עשו בכל התועבת הגוים (מ"א יד כד). ויעבר את הַקְּדֵשִׁים מן הארץ ויסר את כל הגלולים אשר עשו אבתיו (שם יה יב). ויתר הַקָּדֵשׁ אשר נשאר בימי אסא אביו בער מן הארץ (שם כב מז). ויתץ את בתי הַקְּדֵשִׁם אשר בבית יי' אשר הנשים ארגות שם בתים לאשרה (מ"ב כג ז). — ובתו"מ: ומה קדשה קלה אתה מוזהר עליה בישראל, קדש חמור אינו דין שיהיה  מוזהר עליו בישראל וכו', אם קדש חמור אי אתה מוזהר עליו באומות, קדשה קלה אינו דין שלא תהיה מוזהר עליו (ספרי דבר' רס). — ובסהמ"א: ולא יסב גברא מבני ישראל אתתא אמה, שאף הוא נעשה קדש על ידה שכל בעילותיו בעילות זנות (רש"י, דבר' כג יח). גם מלת קדש כמעשה המצרים בדברי הבתולות, כי וכו' אין בהם כח כשהם קרוב לארבעים או יותר לבעול הבתולה עד שיביאו נער וישכב עמה מעט עד שיהיה הפתח פתוח והוא הנקרא קדש דרך זנות אומנותו בכך (ראב"ע, חגי ב יב). — ובמשמ' נְעוּרִים, גיל  הנֹער, Knabenalter; âge puéril; boyhood: תמֹת בנער נפשם וחיתם בַּקְּדוֹשִׁים (איוב לו יד).2  — °וכשם גנאי לקְדוֹשֵׁי  הגוים: וכשיבא לישבע אל ימתין עד שיאמר הגוי להביא הקדישים, ואל יניח הגוי הגוי לישבע, ואל יאמר לגוי במי אתה רוצה לישבע מפני שהגוי יזכיר שם אלהיו והקדישים, וכל שכן שלא יזכיר היהודי שתשבע באלהיך ובקדישים שלך ואל יזכיר היהודי תשבע באלהי ישראל כי אינו חושש לשקר (ספר חסידים תתתסה). ותכף אותו הכהן שלח אחרי הקדישים והגלחים של הישמעלים (נפתלי בר' יעקב אלחנן, עמק המלך, שער תיקוני התשובה ג, יז).



1 [עי' קְדֵשָׁה, הערות ועי' גם דברי המחבר בהשיכים לערך אהבה.).

2 [עי' (טורטשינר, ס' איוב, לו יד). והמפרשים הקדמונים נדחקו בדרכים שונים.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים