1, תה"פ,— קוֹדֵר, שחוח, gebückt; corbé; stooping: ומה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קְדֹרַנִּית מפני יי' צבאות (מלא' ג יד). — ואמר הפיטן: קיקלון על כבודו, קמל טובו והחפיר, קדרנית כל תהלוכיו (רסע"ג, אם לפי בחרך, תוכחה, סדור רסע"ג, תח). גחל כי מחרחרת קרב רגז סחרחרת, גחן קדורנית  כחרת אל תראני שאני שחרחרת (שלמה הבבלי, אור ישע, יוצ' א פסח). קוממיות קדם הלכנו ועתה קדורנית, קרן נבואה ומלכות לויה ואהרונית רומם צדקתם וכו' (הוא, אורח צדקה, סליח' מנח' יוה"כ). יפיפית נמשלת ועתה קדורנית בעון כי כשלת ולבך אחורנית (אבותי כי בטחו, סליח' י טבת). קיום שטר כשעברתי הלכתי קדורנית והשברתי (אנעים חדושי, יוצ' א פסח, מחז' איטל' א, קד.). — ואמר המשורר: אל תיראו הולכי קדורנית השומרים חקיו ומשמרתו (עמנו', מחב' ד, 39). ולבשנו שחורנית, והלכנו קדורנית, ושמו במתנינו מועקות ומלאו בתינו נאקות (ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב יעקב מן, 39).