*, קדושה, ש"נ, —  תכונת הקדוש, Heligkeit; sainteté; sanctity, קדֻשת האלהים: כי קדוש אני, בקדושתי אני, בין מקדשים אותי ובין אין מקדשים אותי ספרא ויס, קדושים פרשה א. הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך רב ושמואל, ברכ' לג:. קדושתי למעלה מקדושתכם מד"ר ויקר' כד. —  ומ"ר קְדֻשּׁוֹת, קדושות: (הקב"ה) קדוש בכל מיני קדושות ר' יצחק, ירוש' ברכ' ט א. —  ועל מעשי האל: הקב"ה דרכו בקדושה דיבורו בקדושה ויישובו בקדושה חשיפת זרועו בקדושה אלהים נורא ואדיר בקדושה בשם ר' אחא, שם שם. — ובסהמ"א: הקילוס1 והקדושה לחי עולמים היכלות רבתי כו, ביהמ"ד ילינק ג, 104. —  ובתפלה: המניח לעמו ישראל בקדשתו ביום שבת קדש ברכת יוצר אור, שחר' שבת, לאל אשר שבת. ברוך שנתן תןורה לעמו ישראל בקדשתו ויהי בנסע, סדר הוצאת ס"ת. לדור ודור נגיד גדלך ולנצח נצחים קדשתך נקדיש ברכת קדשה, תפלת י"ח. — ואמר הפיטן: על ישראל צדקתו,מעל ישראל קדשתו, על ישראל רוממתו על ישראל אמונתו, שחר' יוה"כ. כי מקדישך בקדשתך קדשת חמול על מעשיך, מוס' ר"ה ויוה"כ. אשר אומץ תהלתך באילי שחק בברקי נוגה בגדודי גובה בדמומי דקה וקדשתך בפיהם ר' משלם בר קלונימוס, אשר אומץ תהלתך, קרוב' שחר' יוה"כ. מי יקצוב קריאת קדשתך הוא, מי יתנה, סלוק שחר' יוה"כ. —  וקדֻשת השם במשמ' קדֻשת האלהים, ביחוד בצרופים כגון מסר נפשו על קדֻשת השם, הוכחת קדֻשתו של האל על ידי מעשה כגון קִדּוּשׁ השם במשמ' זו2: קמאי הוי קא מסרי נפשייהו אקדושת השם, אנן לא מסרינן נפשין אקדושת השם אביי, ברכ' כ.. מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמן על קדושת השם לכבשן האש, נשאו קל וחומר בעצמן מצפרדעים, ומה צפרדעים שאין מצווין על קדושת השם כתיב בהו ועלו ובאו בביתך ובתנוריך ובמשארותיך, אימתי משארות מצויות אצל תנור, הוי אומר בשעה שהתנור חם, אנו שמצווין על קדושת השם על אחת כמה וכמה תודוס איש רומי, פסח' נג:. בן נח מצווה על קדושת השם או אין מצווה על קדושת השם סנה' עד:. —  ובסהמ"א: אב הרחמים שוכן מרומים וכו' הוא יפקוד קהלות הקדש שמסרו נפשם על קדשת השם אב הרחמים, הזכרת נשמות, שחר' שבת. —  °ובהשאלה קְדֻשָּׁה, כנוי לאלהים: הנבואה נמשלה למטר שהעבים מקבלין אותה מן השמים כך הנביאים מקבלין הנבואה מפי הקדושה רש"י, ישע' ה ז. —  ב) קדֻשת ימים ומועדים, קְדֻשַּׁת היום3: אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, בני לוו עלי וקדשו קדושת היום והאמינו בי ואני פורע ר' יוחנן משום ר"א בר"ש, ביצה טו:. —  ואמר הפיטן: ונתנה תוקף קדושת היום כי הוא נורא ואיום ר' אמנון, ונתנה תוקף, סלוק מוס' ר"ה ויוה"כ. —  קדֻשת שבת ויום טוב: ותורישנו קדושת שבת וכבוד מועד וחגיגת הרגל, בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת רב ושמואל, ברכ' לג:. —  וקדֻשת שביעית: יצאת מלוגמא שאין עליה קדושת שביעית ירוש' שביע' ז א. דן וצד וזרע איסטיס שזורעין אותן במוצאי שביעית קדושת שביעית חלה עליהם שם שם. היירענין והבורית והאהל יש להן קדושת שביעית שם ז ב. —  וקדֻשת הארץ והעיר: קדושת שילה יש אחריה היתר וקדושת ירושלים אין אחריה היתר מגי' א יא. שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא עדי' ח ו. עשר קדושות הן, ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות, ומה היא קדושתה, שמביאין ממנה העומר והבכורים וכו' כלים א ו. —  ושל המקדש ושל בית הכנסת: אין מוכרין של רבים ליחיד מפני שמורידין אותו מקדושתו מג' ג א. בית כנסת שחרב אין מספידין בתוכו ואין מפשילין בתוכו חבלים וכו' שנאמר והשמותי את מקדשיכם, קדושתן אף כשהן שוממין ר' יהודה, שם שם ג. —  קדֻשת האדם: כל (יבמה) שהיא אסורה איסור ערוה לא חולצת ולא מתיבמת (אסורה) איסור מצוה ואיסור קדושה חולצת ולא מתיבמת יבמ' ב ג. איסור מצוה שניות מדברי סופרים, איסור קדושה אלמנה לכהן גדול וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל ובת ישראל לנתין וממזר שם שם ד. שבויה שנפדית הרי היא בקדושתה אף על פי שגדולה ר' יהודה, כתוב' ג ב. יטמא נזיר שאין קדושתו קדושת עולם ואל יטמא כהן שקדושתו קדושת עולם נזי' ז א. ופרישות מביאה לידי קדושה וקדושה מביאה לידי ענוה ר' פינחס בן יאיר, סוט' ט טו. והתקדשתם והייתם קדושים זו קדושת פרישת עכו"ם, אתה אומר קדושת פרישת עכו"מ או אינה אלא קדושת כל המצות ספרא ויס קדושים פרק י. אותו היום שמת רבי בטלה קדושה ר' חייא, כתוב' קג:. אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה ברכת כהנים, רב חסדא, סוט' לט.. שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה ר' יהודה בן פזי, מד"ר ויקר' כד. —  וכנוי לאיש קדוש: לקדושת חנניה אגרת רבי אל חנניה, ירוש' נדר' ו יג. —  הורתו או לידתו של פלוני בקדֻשה או שלא בקדֻשה, שנתעברה אמו או שילדה לאחר שנתגירה או עד שלא נתגירה: הגיורת שתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מיבמין, אפילו הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה יבמ' יא ב. היתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה הרי זו בסקילה (אם זנתה) וכו' היתה הורתה ולידתה בקדושה הרי היא כבת ישראל לכל דבר כתוב' ד ג. גר שהיה לידתו בקדושה והורתו שלא בקדושה יש לו שאר האם ואין לו שאר האב יבמ' צח.. רב מרי בריה (דאיסור גיורא) הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה הואי ב"ב קמט.. —  וגדל בקדֻשה: נתין קודם לגר, זה גדל עמנו בקדושה וזה לא גדל עמנו בקדושה הור' יג.. — קְדֻשַּׁת הגוף, קְדֻשָּׁה השיכת לעצם הדבר המקֻדש, וקְדֻשַּׁת דָּמִים, קדֻשה שחלה רק על ערכו ומחירו של הדבר והוא עצמו חֹל4: הקדש בשוגג מתחלל וקדושת הגוף לא מתחלא ר' יהודה, קידוש' נה.. כי מתניא ההיא בקדושת דמים5, מי אלימא קדושת דמים דקא מפקעא ליה מן הבכורה תמור' י:. הקדיש אבר לדמיו מהו דתיחות ליה קדושת הגוף, מי אמר כיון דנחתא ליה קדושת דמים נחתא ליה נמי קדושת הגוף וכו' רבא שם יא:. הקדיש זכר לדמיו קדוש קדושת הגוף הוא, שם שם. —  °קדֻשת הפה, קדֻשה שחלה על דבר כתוצאה מאמירה בפה: הולד קדושתו קדושת הפה מכח האדם ולא מכח האם תוס' שם י., ד"ה ורבי. בשלמא אם קדושת פה חלה על העוברים, כי הוי אבראי עבדין תמורה, דאין זה ולדות קדשים שהרי הקדושה באה מכח פה האדם ולא מן האם שיטה מקובצת, שם י:. —  וקדֻשת הקרבנות השונים, ומ"ר קְדֻשּׁוֹת, קדושות: הבכור קודם למעשר מפני שקדושתו מרחם זבח' י ג. והלא כבר נאמר והיה הוא ותמורתו יהיה קדש, היכן קדושה חלה עליו בבית הבעלים, אף תמורה בבית הבעלים ר' עקיבא, תמור' א א. חומר בתמורה שהקדושה חלה על בעלת מום קבוע ואינה  יוצאה לחולין להגזז ולהעבד שם ב ג. ושאר כל הקדשים אף על פי שנולד בהן מום הרי אלו בקדושתן שם ג ה. אין קדושה חלה עליהן (על טמטום ואנדרוגינוס בכורות) שם ה ב. אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית אין משנין אותן מקדושה לקדושה שם ז ג. לא אם אמרת במליקת העוף שקדושתה אוסרתה תאמר בטרפה שאין קדושתה אוסרתה ספרא ויס, ויקרא דיבורא דנדבה פרשה ב. אי ב' גופים וקדושה אחת תיבעי ליה בלא מתכפר, אי ב' קדושות וגוף אחד תיבעי ליה בלא הומם אביי, תמורה ט:. שני גופין ושתי קדושות מהו שם שם. אין קדושה חלה על עוברין בר פדא, שם י.. קדושה חלה על עוברין ר' יוחנן, שם שם. משום דקא מפרש קדושה על הולד שם י:. —  וקדֻשה בכתיבת שם האל או באמירתו: עשי לשמו הגדול שנכתב בקדושה שלא ימחה על המים סוט' א ד. —  דברי קדֻשה: לא יכנסו דברי קדושה במקום טומאה שבת קכז:. —  ודבר שבקדֻשה: כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה רב אדא בר אהבה, ברכ' כא:. —  וקְדֻשָּׁה של ס"ת וכדו': ספר תורה שבלה ותפילין שבלו אין עושין מהן מזוזה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה מנח' לב.. —  ותַשְׁמִישֵׁי קדֻשה, דברים המשמשים לקדֻשה: תשמישי מצוה נזרקין, תשמישי קדושה נגנזין וכו' ואלו הן תשמישי קדושה דלוסקמי ספרים תפילין ומזוזות ותיק של ס"ת ונרתיק של תפילין ורצועותיהן ת"ר, מגי' כו:. —  ובתפלה: והכהנים והעם וכו' כשהיו שומעים את השם וכו' מפורש יוצא מפי כהן גדול בקדשה ובטהרה היו כורעים וכו' עבודת יוה"כ. ומניח בקדשה לעם מדשני ענג מגן אבות, ברכה מעין שבע, ערבית ליל שבת. וכלם (המלאכים) פותחים את פיהם בקדשה ובטהרה בשירה ובזמרה ברכת יוצר, תפלת שחרית. —  ובסהמ"א: ולפיכך הכתוב מזווגן (את משה ושמואל) בקדושה אחת מדה"ג דבר' א א, הסגלה, 2. ספר קדושה והוא ספר חמישי רמב"ם, בראש ספר קדושה שבמשנה תורה. מה תאמר הדרת יקרת צפירת תפארת כבוד גדולת קדושת מורינו ורבינו אדוננו משה שאלה בתשובות הרמב"ם, פרימן, 99. ואי משום דקרי למזוזה קדושה קלה הלא ג"כ קורא לתפלה של יד קדושה קלה שאלה שם, 123. שכל תרומה ומעשר בזמן הזה הוא מדרבנן וכו' כי קדושה ראשונה בטלה וקדושה ב' לא חייבה אותם תשובה שם, 128. וכשעלה עזרא ע"ה בשניה התחילו למנות משנה שעלה וקידש בה את הארץ קדושה שנייה שם, 221. וקדושתך יודעת כי אדם ביקר ולא יבין וכו' אגרש סורנוסה אל האפיפיור בשנת 1544, JQR VII, עמ' 413. כלנו נושקים רגליך וידי קדושתך בשכלות גדולה שם שם, 413. נאסף נפשו בקדושה ובטהרה מצבה משנת ת"ד, וכשטין, Inschriften I, עמ' 223. ונהוג בספרות: כבוד קדֻשת שם תפארתו, ובר"ת כקש"ת. —  ואמר הפיטן: אדמת קודש המקדשת ומכל ארצות מוקדשת בעשר קדושות ניקדשת ינאי, אדמת קודש, קרוב' בראש', זולאי, מד. קדשת איש חסידך זכור ליפת פעמים אל נא רפא, סליח' בה"ב. —  ואמר המשורר: אהוב מהר המור נתן לי מורשה, מורשה נחלתי וקבלתי בקדושה, בקדושה שמעתי כי יקח איש אשה אהוב מהר המור, שירי תימן, 9. שלומות יאתיו ממרומים לרב הזמ"ק זהור מאור קדושה יוסף בן סעדיה, שלומות שם, 85. —  ג) קְדֻשָּׁה במשמ' ברכת הקִדּוּשׁ על הכוס: אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות תפלות קדושות והבדלות ר' יוחנן, ברכ' לג.. אין אומרין שתי קדושות והבדלות ר' יוחנן, ברכ' לג.. אין אומרים שתי קדושות על כוס אחד רב ששת, פסח' קב:. לילי שבת ולילי יום טוב יש בהן קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון שם קה.. —  וקדֻשת היום, שם לברכה האמצעית בתפלת העמידה של שבת ויום טוב, המסתימת במלים מקדש השבת וכדו': סדר ברכות, אומר וכו' קדושת היום ותוקע, זכרונות ותוקע, שופרות ותוקע וכו' ר' יוחנן בן נורי, ר"ה ד ה. אומר אבות וכו' וכולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע וכו' ר' עקיבא, שם שם. שבת ויום טוב ויום הכיפור' מתפלל שבע ואומר קדושת היום באמצע תוספת' ברכ' ג יב. —  ד) קְדֻשַּׁת השם במשמ' הברכה השלישית שבתפלת העמידה, החותמת האל הקדוש6: סדר ברכות, אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עמהן ואינו תוקע וכו' ר' יוחנן בן נורי, ר"ה ד ה. אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע וכו' ר' עקיבא, שם שם. —  וקְדֻשָּׁה במשמ' זו7: אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע ש"צ לקדושה יתפלל ואם לאו אל יתפלל ריב"ל, ברכ' כא:. מ"ס יחיד אומר קדושה ומ"ס אין יחיד אומר קדושה שם שם. מניין שאין היחיד אומר קדושה שנ' ונקדשתי בתוך בני ישראל רב אדא בר אהבה, שם שם. ומניין שאומרים קדושות שנאמר הבו לה' כבוד שמו השתחוו לה' בהדרת קדש, ומה ראו לומר בונה אחר קדושה שנאמר וכו' ת"ר, מגי' יז:. —  ובסהמ"א: היורד לפני התיבה כך הוא אומר אבות וגבורות וקודם קדושת השם אומר כתר יתנו לך וכו' סדר ר"ע השלם א, קלט.. —  ובמשמ' אמירת קָדוֹשׁ ע"י המלאכים: בכל יום ויום העליונים מכתירין להקב"ה ג' קדושות ר' אבין, מד"ר ויקר' כד. —  ובסהמ"א: בשפה ברורה ובנעימה קדשה8 כלם כאחד עונים ואומרים ביראה ברכת יוצר, תפלת שחרית. והב"ה מתעלה כשישראל אומרים קק"ק וזו היא הקדושה שמקדשין אותו מלאכי השרת מנוה"מ לר"י אלנקאוה ב, 148. —  ואמר הפיטן: ניתקדשתה ברחמים כקדושת עליונים כ"כ וקרא ינאי, שכרך, קרוב' בראש', זולאי כח. כל קדושי קדוש בקדשה מקדישים ר' שמעון בר יצחק, כל שנאני שחק, קרוב' ב ר"ה. —  °וסדר קְדֻשָּׁה9, קדושה דסדרא, שם לתפלות (בעקר ובא לציון גואל וכו') הנאמרות אחר תפלת העמידה של שחרית: ואחר כך אומר ובא לציון גואל וכו' ואלו הפסוקים שלפני הקדושה ושל אחריה עם תרגומן הם הנקראין סדר קדושה רמב"ם, תפלה ט ה-ו. —  °וקְדֻשָּׁה במשמ' קדוש קדוש קדוש וכו' הנאמר מפי שליח צבור והקהל בחזרת הש"צ בברכת קדשת השם10 כדגמת הקדֻשה הנאמרת ע"י העליונים: שעשו מריבה ומחלוקת עד שיקבלו עליהם לומר קדושה בכל יום שו"ת הגא' מן הגני', גינצבורג, 52. נקדשיך ונמליכך ונשלש לך קדושה משולשת כדבר האמור על יד נביאך רמב"ם, סדר תפלות כל השנה. ואחר שסיים ש"ץ ברכה שנייה יאמר קדושה ועונין הקהל קק"ק וכו' שם שם, 177. —  ואמר הפיטן: ובכן ולך תעלה קדשה כי אתה קדוש ישראל ומושיע חרוז לפני הסלוק בקרובות. שומר גוי קדוש שמור שארית עם קדוש ואל יאבד גוי קדוש המשלשים בשלש קדשות11 לקדוש שומר ישראל, תחנון. —  °וקְדֻשָּׁה שבברכת יוצר אור: וקורא אחר כך שמע ומברך לפניה ולאחריה ומדלג קדושה מן הברכה ראשונה שלפניה שאין היחיד אומר קדושה רמב"ם, תפלה ז יז. בעיר אחת שהיו נוהגים לשבת בקדושת היוצר, אח"כ בא אחד ונעשה ראש על העיר ההיא ונהג לעמוד בקדושת היוצר שאלה בתשו' הרמב"ם, פרימן, 29. —  °קְדֻשָּׁה רבה, קדֻשת כֶּתֶר שבתפלת מוסף: וחוזר הש"צ התפלה ואומר קדושה רבה והיא כתר, ותקנו לומר בה פסוק שמע ישראל, מפני שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא לקרות קריאת שמע ותקנו לאמרו בקדושה רבה כדי שלא תשכח מנוה"מ לר"י אלנקאוה ב, 188.