קוֹלִית

* 1, ש"נ, — עצם הירך, Hūftknochen; 0s iliaque; tigh-bone: קולית המת וקולית המוקדשים הנוגע בהן בין סתומים בין נקובים טמא, קולית נבלה וקולית השרץ הנוגע בהן סתומים טהורים, נקובים כל שהוא מטמא במגע (חול' ט ה). קולית המת שעשאה יד לסכין הרי זה אינו חיבור שאין חבור אדם חיבור (תוספת' אהיל' ד ג). אפילו קוליתו של עו"ג2 הרי זה ממעטת הטפח (שם שם יד ד). עצם שיש עליו בשר וכן המוח שבראש שבקולית כנגד האוכל מצטרף, שלא כנגד האוכל אין מצטרף (שם עוקצ' ב ד). בנבלתה, לא בעצמות ולא בגידים ולא בקרנים ולא בטלפים וכו' בנבלתה, ולא בקולית סתומה (ספרא ויס, שמיני פרשה י). העצמות והגידין והנותר ישרפו בששה עשר ויקוץ מפני המוח שבקולית ויחלוץ את הבשר מן העצם (ירוש' פסח' ז ט). נימנין על מוח שבראש ואין נימנין על מוח שבקולית (רבי, בבלי שם פד:). פעם אחת רצתי אחר צבי ונכנסתי בקולית של מת ורצתי אחריו ג' פרסאות וצבי לא הגעתי וקוליא לא כלתה (אבא שאול או ר' יוחנן, נדה כד:). מוח קוליתו של אחד מהם היה נמדד י"ח אמה (בשם ר' יוחנן, מד"ר בראש' כו). מצא קולית3 אחת מושלכת בדרך (שם במד' יח). וקוֹלִית שְׁלָמִים4וקולית שלמים המחולחלת ורתיחת גריסין של פול הראשונה וכו' ב"ש אומרים חבור בטבול יום וב"ה אינו חבור (טבו"י א א). וקולית שלמים שאינה מחולחלת ורתיחת גריסין של פול שנייה וכו' טמאין בטבול יום ואין צריך לומר בכל הטומאות (שם שם ב). — וסהמ"א: קולית הירך התקוע בקלבוסית קרוי כף על שם שהבשר שעליה כמין כף של קדירה (רש"י, בראש' לב כה). מוח שבתוך העצם הרי הוא מעלה ארוכה מבחוץ, לפיכך קולית המת והוא עצם הסתום משני קצותיו, אם יש בתוכה מוח כדי להעלות ארוכה הרי זה כמת שלם (רמב"ם, טומאת מת ב ה). בוקא דאטמא הוא הראש התחתון שנשמט מן הקולית הוא כעין בוקא ונכנס למכתשת שבכף (ראב"ד על הרמב״ם, שחיטה י יג). בסופו (של העצם האמצעי) סמוך לפרק הרכובה הנמכרת עם עם הראש והעליון היא קולית התחובה באליה (שבלי הלקט, טרפות יח).



1 [צורה עברית של מלה שהיא במקורה יונית ϰωλέα, ϰωλῇ וכדו'. ונמצאת גם בצורת קוליא, עי' בדוגמה מובאת מנדה כד:.]

2 [צ"ל עוֹג (מלך הבשן), כמו במסֻפר בבבלי (נדה כד:): של עוג מלך הבשן היתה (הקולית), ועי' לֶו אצל קרויס Lehnw. II 505.]

3תנחו' חקת א: קוליא.]

4 [כך במשנה הנדפסת בבבלי וכך פרש הר"ש, וז"ל: וקולית שלמים עצם של ירך ושלמים נפסלים בטבול יום וכו', ע"כ; ועי' גם הרא"ש, וכך כנראה נכון. ובטעות גרסו הערוך, הרמב״ם והרא"ש בהמשך דבריו והרעב"ט ואחרים שֶׁלְּמַיִם, של מים וכך בדפוס), ופרשו לפי זה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים