1 [וכן בארמ' שבתו"מ קליבוסתא: האי תרבא דקליבוסתא אסו' וכו' (שמואל, חול' צג.). ופרש רש"י כאן: עצם של הנק"א (hanche). מקור המלה, שהיו שחשבו אותה לשאולה מיונ' או רומ', לא נתברר (עי' לֶו אצל   קרויס, Lebnw. II, עמ' 542,  ואולי יש כאן בעקר מלה מרכבת מן קולי (ϰολή, עי' קוֹלִית) וכוכסא (coxa, ירך ברומ'), כלו' קולית הירך, ולפי זה יהיה העקר קוליכוסת, וצ"ע.]

2 [ובמקום אחר (מד"ר ויקר' יח): לוז של שדרה.]