קוֹמֲמִיּוּת

תה"פ — בקומה זקופה, aufrecht; debout; upright: אני יי' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטות עלכם ואולך אתכם קוֹמֲמִיּוּת (ויקר' כו יג). — ובתו"מ: אני עשיתיך שתהלך קוממיות כאדם ואתה לא ביקשתה, על גחונך תלך (בשם ר' אחא, מד"ר בראש' כ). — ובתפילה: והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ ותוליכנו קוממיות לארצנו (אהבה רבה, תפלת שחרית). — ובסהמ"א: וקצת מתחברים קוממיות שלא תשב הנקבה אך הזכר יוציא שרביטו וישליך זרעו בנקבה מהר כמין הצפור (שער השמים לאבי הרלב"ג ד א).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים