קַַוְקַו
*, או קְוָקוּ, — קול צעקת הצפרדעים1, Quaken; coassement; croaking: לפיכך הביא הקב"ה את הצפרדעים עליהם עד שנשמע קולם מתוך כריסם של מצריים שהיו אומרים קוקו (תד"א ז)2
1 [וידוע ברומ' חרוזו של Ovidius המחקה קול הצפרדעים: Quamvis sint sub aqua, sub aqua maledicera temptant.]
2 [בהוצאת איש שלום: קו לקו, ואינו נראה. ובילקוט שמעוני שמות קפב: לפיכך הביא עליהם צפרדעים עד שנשמע קולן בתוך כרסן של מצרים שהיו עושין קוקי.]