1, ש"ז, מ"ר סמי' קוּרֵי, כנ' קוּרֵיהֶם, — חוט דק, חוט העכביש, החוטים הריריים שהעכביש עושה, Spinnefaden; fil(d'araignée; (a spider´s)thread:ביצי צפעוני בקעו וְקוּרֵי עכביש יארגו האכל מביציהם ימות והזורה תבקע אפעה קוּרֵיהֶם לא יהיו לבגד ולא יתכסו במעשיהם (ישע' נט ה-ו). — ואמר המשורר: ואם דגור דגרוהו בקורים (צהלל גאון, לצור יעקב, HUCA III, עמ' 235). לזאת לא יתכסו בבגדי קוריהם (רמב"ע, תחלת מאמרים, ברודי, נג).