* 1, פ"י, — קטע את היד, האצבע, את הראש וכדו', גדע וכרת אותם, abhauen; couper; to cut off: סימא את עינו, קטע את ידו, שיבר את רגלו, רואין אותו כאילו הוא עבד נמכר בשוק ושמין כמה היה יפה וכמה הוא יפה (ב"ק ח א). האומר סמא את עיני, קטע את ידי, שבר את רגלי חייב (שם שם ז). מותר למכור לו (לעובד אלילים) תרנגול לבן בין התרנגולים, ובזמן שהוא בפני עצמו קוטע את אצבעו ומוכרו לו, לפי שאין מקריבין חסר לעבודת אלילים (רבי יהודה, ע"ז א ה). כיצד מבטלה (את עבודת האלילים) , קטע ראש אזנה, ראש חוטמה, ראש אצבעה, פחסה אף על פי שלא חיסרה בטלה (שם ד ה). שלח המלך והביאו וחייבו לקטוע את ראשו (ספרי במד' קלא). שלטון משל מלכות יון וכו' ויצא אליו אחד משל בית חשמוניי וכו' קטע את ידו וחתך את ראשו ותחבן בעץ (ירוש' תענ' ב יג). הקוטע ידי עבדו של חבירו, רבו נוטל נזקו וכו' (ר' יוחנן, שם כתוב' ה ה). הכהו על ידו וקטעה נותן לו חמשה, נזק צער רפוי שבת ובושת (שם ב"ק ח א). קטע ידו וחזר וקטע ידו ממעלן מהו שיתן לו צער של שעה ראשונה (ר' ירמיה, שם שם). גנבה, קטעה ומכרה מהו (רב פפא, ב"ק עח:). פילוסופוס אחד שאל את רבי הושעיה אמר לו, אם חביבה היא המילה מפני מה לא נתנה לאדם הראשון, אמר ליה, מפני מה אותו האיש מגלח פאת ראשו ומניח את פאת זקנו, א"ל, מפני שגדל עמו בשטות, אמר ליה, אם כן יסמא את עינו ויקטע את ידיו וישבר את רגליו על ידי שגדלו עמו בשטות (מד"ר בראש' יא). בשעה שיצאו ישראל ממצרים היו כל רובן בעלי מומין, למה, מפני שהיו יגיעים בטיט ובלבנים ועולים לראש הבנין וכו' או האבן נופלת וקוטעת ידו או הקורה או הטיט נכנס בעינו והוא נסמא (ר' תנחומא, שם במד' ז). אמר להם הקב"ה (לגולי בבל) אתם שלטתם בעצמכם וקטעתם אצבעותיכם, חייכם מה שלא השבתי לירמיה ולציון אני משיב אתכם (פסיק' רב', ותאמר ציון, קמד:).2 — ובסהמ"א: וכן שועל או נמייה שנכנס לבין העופות וכו' אם קטע ראש אחד מהן הנה נח רגזו (רמב"ם, שחיטה ה יא). — בינ' פעו', קָטוּע: אפילו רגלו קטועה ועינו סומא לא ישחט אלא על פי מומחה (תוספת' סנה' א ב).3 — ובסהמ"א: מי שאוחז קרדום ואמר אלך ואפסוק דקל של פלוני ונמצא קטוע מושלך לא נאמר זה עשה (הלכ' פסוק' לתלמי' יהודאי גאון, ממונות, 64). וכבר נאמ' באחרון אלא שזו  קטוע (משנת המדות ב, 52). והוא באת העמוד גיו הקטוע (שם שם, 51). — ובהשאלה, דור קָטוּע, דור עָקָר: ההוא דאתא לקמיה דרבן גמליאל הזקן, אמר לו, רבי, בעלתי ולא מצאתי דם, אמרה לו, רבי, ממשפחת דורקטי אני שאין להן לא דם נדה ולא דם בתולים וכו' אמר לו, לך זכה במקחך, אשריך שזכית למשפחת דורקטי, מאי דורקטי, דור קטוע (כתוב' י:). נשים בבתוליהם כגפנים וכו' כל גפן יש בה יין, ושאין בה יין ה"ז דורקטי, תנא, דור קטוע (נדה סד:).

— נִפע', *נִקְטַע, — שקטעו אותו: מלק חולין בפנים וקדשים בחוץ, תורין שלא הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנן, שיבש גפה, ושנסמית עינה, ושנקטעה רגלה, מטמאה בבית הבליעה (זבח' ז ה). בכור שנסמית עינו, שנקטעה ידו, שנשברת רגלו, הרי זה ישחט על פי שלשה בני הכנסת (בכורות ה ה). למלך שמהלך ובנו עמו בדרך ומהלכים בקרוניא עד שהגיע למקום צר ונהפכה קרון שלו על בנו, נסמה עינו, נקטעה רגלו, נשברה ידו וכו' (ספרי דבר' כו). ראיתי ב' רגלי שנקטעו (בן אחותו של ר' ישמעאל, ברכ' נו:). ואלו הן מומין גדולים, פירש רשב"ג כגון ניסמת עינו, נקטעה ידו ונשברה רגלו (כתוב' עז.). נקטעה יד העדים פטור, מ"ט דבעינן יד העדים תהיה בו בראשונה וליכא (שמואל, סנה' מה:).

— פִע', *קִטֵּע, — כמו קל: שאם היה סומא וסימא את עינו קיטע וקיטע4 את ידו היאך זה מתקיים ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו וכו' (ירוש' ב"ק ח א). — *והמעין מקטע ויוצא: המשלח מעיינים בנחלים, כגון בשר ודם שיש לו עקלים של זתים, כבש את הקורה זה על זה והשמן יורד מלמעלה והשמן יורד מלמטה, כך ההר מיכאן וההר מיכאן כבושין על המעיינות והן מקטעין5 ויוצאין מבין ההרים (מד"ר שמות טו). — ובסהמ"א: עודם באותו מושב בא חתול וקיטע תינוק (תשו' הגאו' רעד, הרכבי, 138). — *וקִטֵּע הלכה, גזר ופסק אותה: כך אמר מר רב יהודאי גאון על שלמה ריש גלותא בשביל החיה, שקיטע הלכה תשב ז' לזכר כנדה וכו' (הפרדס לרש"י, ו:, מובא באוצה"ג גיטין, התשובות, 62, בהערה).

— פֻע', קֻטַּע, בינ' מְקֻטָּע, — שקטעו אותו, אצבעות מקֻטָּעוֹת, מְקֻטַּע אצבע:  ובחזירתו היה מוצא אצבעות מקוטעין מושלכין בהרים והיה מלקטן מוגפפן ומחבקן ומנשקן ונותנן לתוך טליתו (מד"ר איכה פתיח', על ההרים). והיה שם בן כוזיבא והיו לו  מאתים אלף מקוטעי אצבע, שלחו לו חכמים, עד מתי אתה עושה לישראל בעלי מומין וכו' (שם אלפא ביתא תניינא, בלע ה'). מעשה בר' זיינון שהיה בא לאסכנדריאה וכו' והיה שם אדם אחד כשר ועושה מצוות והוא מיוסר ומקוטע בידיו וברגליו (דב"ר ליברמן, 75). כתב שעלו הכהנים והלוים וכו' ואחר כך כתב וכו' ומבני לוי לא מצאתי שם, אלא שלא היו יכולים להקיש בכינורות שהיו אצבעותיהם מקוטעות (פסיק' רב', ותאמר ציון, קמד:). — ובסהמ"א: ואחר באו משה ואהרן וכו' ראו פתחו של פרעה שהוא רותח כדוד, בני אדם הרוגין לצד והצלובין לצד והמקוטעין6 ידיהן ורגליהן לצד וכו' (מדה"ג שמות ה א, הופמן, 43). — *ובהשאלה, חדשים מְקֻטָּעִים, לא שלמים: אתייא כמאן דאמר הבהמה יולדת לחדשים מקוטעין, ברם כמאן דאמר בהמה יולדת לחדשים מסויימין הגע עצמך שסיים, אימתי עלה עליה זכר (ר' בא, ירוש' ביצה א א). אלא כן אנן קיימין, כשבא עליה לאחר ארבעים יום והוכר עוברה לאחר חמשים יום, הרי יש כאן שלימין לראשון ומקוטעין לשני, ש"מ שהאשה יולדת לחדשים שלימים וכו' את שמע מינה שהאשה יולדת לחדשים מקוטעין (שם יבמ' ד ב). הכרת העובר לחדשי' שלימין ולידתו לחדשים מקוטעין (ר' בא, שם נדה א ג). — *ובקצור, לִמְקֻטָּעִין: יולדת לתשעה אינה יולדת למקוטעין , יולדת לשבעה יולדת למקוטעין (ר"ה יא.). — *שנים מְקֻטָּעוֹת: כורש מלך ג' שנים מקוטעות (סדר עולם רבה כט, רטנר, סו:). — ובסהמ"א: חלה, בין שחלה שנה אחר שנה או שחלה חלאים מקוטעים, אם הכל פחות מארבע שנים עולים למנין שש (רמב"ם, עבדים ב ה). — ואמר הפיטן: ואותן שנים מקטעות לא יהיו נגרעות ויהיו נחשבים לפני יושב הכרובים כאלו היית חי בהן על פני האדמה ועוסק במצות בתורת ה' התמימה (אנא ה' נוקם, מענה לשון). — °אזניו מקטעוֹת: מפני מה נתרחק ראובן עד משה, מפני שלא בקש מחילה מאביו ולא פייסו, הרי יצא ראובן אזניו מקוטעות7 (בראשית רבתי, אלבק, 267).

— הִתפ', *הִתְקַטֵּע, — כמו נִפע': שפעם אחת הייתי מהלך בדרך וכו' בא עני אחד ועמד לי בדרך וכו' לא הספקתי לפרוק מן החמור עד שיצתה נשמתו, הלכתי ונפלתי על פניו ואמרתי, עיני שלא חסו על עיניך יסומו וכו' רגליי שלא חסו על רגליך יתקטעו וכו' (נחום איש גם זו, תענ' כא.). לא נשיר לא נאמר אלא איך נשיר, מראים אותם אצבעותיהם ואומרים להם אין אתם יודעים שהיו כפותינו חזקים כברזל ונתקטעו אצבעותינו, ראו היאך נשיר (פסיק' רב', ותאמר ציון, קמד.).