1, קִיטֹר, ש"ז, — א) עשן השרפה, Rauch; fumée; fume:  והנה עלה קִיטֹר הארץ כְּקִיטֹר הכבשן (בראש' יט כח). — ב) במשמ' שרפת החֹם, חם שורף2: כי הייתי כנאד בְּקִיטוֹר חקיך לא שכחתי (תהל' קיט פג). אש וברד שלג וְקִיטוֹר רוח סערה עשה דברו (שם קמח ח). — ובתו"מ: אין כבשן מעלה קיטור עד שתצית האור ברובו (רב יהודה, מנח' כו:). — ובסהמ"א: בהמה שעמד בה דם או שנכנסה בה קיטור  או שנפל' במים קרים וכו' (הלכות פסוק' לתלמידי רב יהודאי גאון, 145). ונסתרו פני המאורים במסוה הקיטורים ויתפוצצו הררי עד מקול הגבורים (ר"י חריזי, תחכ' ז, 82). לבל תשחת הנפש האלהית אשר יסודה ושרשה במוח הראש מקטורי הלב ומעשניו (שער השמים לאבי הלרב"ג ט, לג:). שפעולת נשימתה היא לתועלת גדולה על הלב שהיא מנשבת עליו להביא אליו אויר קר מבחוץ למזוג חומו הגדול ולדחות מעליו קיטור העשני היוצא ממנו (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ד ב). — ואמר המשורר: ונמסרו בני יון בידם והניעם בקיטורים3 חטורים (צהלל גאון, לצור יעקב, HUCA III, עמ' 254). ושומר לא יישן, באפו אם עשן, הלא לא ככבשן ולא כקיטורים (ר"ת על דונש, תשו' דונש, 83). מועד ומוכן לקיטור גחל, מתקן ונסכן לתגרת שחל (רשב"ג, אנושים וענושים, שעה"ש 52). גברים בעלי מדה וחונים בחצר מקום קטור זגם קדה ונסוך בחמר (אברהם, יפה נוף שירי תימן, 226). — ואמר המליץ: לפני הלהב קיטר עשן ולפני שפוך דם קלון (ב"ז ב"ס כב כז) . יפיק קיטור לוהט ובנגה חציו יעור עין (שם מד ה). במלאת ביתי קיטור גחלים ואתעלף ויהי כפשע ביני ובין המות (יל"ג, על כרחך אתה חי, שירי יל"ג א, 25). — ובמשמ' אֵד בכלל, Gas; gas: והחלק הנתק אל דמות האויר היה אד או קיטור (ר"י א"ת, כוזרי ה יד). ויפול ההשתנות במעורב עד שיתהוה מהם תחלה הקיטורים כפי מיניהם החלוקים (ר"ש א"ת, מו"נ א עב). הלח מיוחד בשם אד והיבש בשם קיטור (הוא, יקוו המים ב). וכבר נודע שבין הקיטור והאד הלח הפרש והבדל בעצם והוא שהקיטור חם ויבש להדבקו באש המקיף בו (הוא, אותות השמים, כ"י ביה"ס כזנתסי). ואשר בנו מן האיברים הממיים והעפריים יתנועעו לעומת האמצע וידחקו הגופות במקומותם ואשר ישכנו מן הקטורים ורוחות והאש יתנועע מן האמצע (ערוגת הבשם לרמב"ע, ציון ב, 119). שהיין מחמם מקום הכאב וימלא האיברים קיטורים רבים חמים (רש"ט פלקירא, המבקש, לז). ואז יתחיל ויעיין בגופים ובדברים הנמצאים בגופים וסוגי הגופים המוחשים ואחר כל היסודות ומה שדומה לזה מהקיטורים וכו' (הוא, ראשית חכמה ג א, 64). המים כשיתבשלו ויתחממו חזרו קטור וזה דבר נראה, והקטור הזה חוזר להיות עבים בהתקבץ קצתו לקצתו (ר' יוסף בן צדיק, עולם הקטן א ג). — ואמר המשורר: בשום תואר נפרד ומארץ נטרד וישוב במורד עלות הקטורים (רשב"ג, תחלת החכמה, דוקס, 68). — וביחוד במשמ' ההבל העבה העולה ממים רותחים, Wasser)dampf; vapeur; vapour): נוהג בדבור ובספרות. — °ומכונת קיטור, מכונה אשר תנוע בכח הקיטור. — °אנית קיטור, אניה ההולכת בכח הקיטור.