קִיטוֹרִי

°, ת"ז, —  שיש בו מתכונת הקיטור: לפי שהריאה היא מקור האויר הקיטורי האשיי וכו' (פי' ס' יצירה לר"י הישראלי, קונטריס המסורה, הוצ' דוקס). ובהגיע שם האיד הקיטורי הנלהב יוליד רעם וברק (ספורנו, בראש' א ז).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים