1, פ"י, קִיְּמוּ, קַיֵּם, קִיְּמֵנִי, אֲקַיְּמָה, — א) קִיַּם האדם או האל את דברו, את שבועתו, מלא אותם, שמר עליהם, עשה כמותם: חזו שוא וקסם כזב האמרים נאם יי' ויי' לא שלחם ויחלו לְקַיֵּם דבר יחזק' יג ו. נשבעתי וָאֲקַיֵּמָה2 לשמר משפטי צדקך תהל' קיט קו. — וְקִִיֵּם האל את האדם, שמר עליו והחיה אותו: דלפה נפשי מתוגה קַיְּּמֵנִי כדבריך3 שם שם כח. — ב) קִיַּם אדם חק, מנהג, יום חג או צום, נתן לו תקף, וְקִיַּם אותם על נפשו, עליו, קבל אותם כתקיפים ומחיבים: ויכתב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים וכו' לְקַיֵּם עליהם להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה וכו' ימי משתה ושמחה וכו' וקבל היהודים את אשר החלו לעשות וכו' אסתר ט כ-כג. קִיְּמוּ וקבל היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה שם שם כז. ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף לְקַיֵּם את אגרת הפרים הזאת השנית וישלח ספרים אל כל היהודים וכו' לְקַיֵּם את ימי הפרים האלה בזמניהם כאשר קִיֵּם עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשר קִיְּמוּ על נפשם ועל זרעם דברי הצומות וזעקתם ומאמר אסתר קִיַּם דברי הפרים האלה ונכתב בספר שם כט-לב. — וְקִיֵּם אדם חק וכדומה על אחר, הטיל אותו עליו כתקיף ומחיב: וישלח ספרים אל כל היהודים וכו' לקים את ימי הפרים האלה בזמניהם כאשר קִיֵּם עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכו' שם ל-לא. — ובסהמ"א: כל נדרים וכו' ושבועות וקיומים שנדרנו וכו' ושנשבענו ושקיימנו על נפשנו בשבועה וכו' אם קיום קיימנו אין כאן קיום וכו' אוצה"ג נדרים, התשובות, 22. העידו בפנינו פלוני ופלוני שפלוני העידנו על עצמו וכו' שנתן לאשתו וכו' כל מה שקיים עליו בכתובתה שו"ת הרי"ף ב. ועמדה האשת הזאת ונתנה לאביה מהיום ולעולם המתנה שנתן לה בעלה וכשידע הבעל בזה כפר כל מה שקיים עליו לתת לה וכו' שם שם. — ובתו"מ4 קִיֵּם שבועה, דבר, דבור, גדר, גזרה, שמר עליהם ומלא איתם: וכל המקים את דברו רוח חכמים נוחה הימנו שביע' י ט. ואיזו היא דת משה, מאכילתו שאינו מעשר וכו' ונודרת ואינה מקימת כתוב' ז ו. וכל שאפשר לו לקימו בסופו והתנה עליו מתחלתו, תנאו קים ב"מ ז יא. בנוהג שבעולם מלך בשר ודם גוזר גזירה רצה מקיימה, רצו אחרים מקיימים אותה, אבל הב"ה אינו כן אלא גוזר גזירה ומקיימה תחילה ר' לעזר, ירוש' ר"ה א ג. ראה מקום שנוטלין ממנו עפר אומר ברוך אומר ועושה גוזר ומקיים רב המנונא, ברכ' נז:. כי כמוך כפרעה מה פרעה גוזר ואינו מקיים אף אתה גוזר ואינך מקיים מד"ר בראש' צג. ואמרת אליהם, להזהיר בית דין על כך שלא יניחו לנזיר לעבור נזירותו, שאם יראו שירצה לבטל נזירותו יכופו אותו כדי לקיים דבריו שם במד' י. לך אמור להם לאברהם ליצחק וליעקב שבועה שנשבעתי לכם קיימתי לבניכם שם שם כב. משה גוזר על הקב"ה והוא מקיים, קומה ה', שובה ה' וכו' שם דבר' ב. שמח המלך על הפקחין שקיימו דברו של מלך וכו' וכעס על הטפשין של קיימו את דבר המלך שם קהל' סדרה תליתאה, בכל עת. יבואו אותם המים שגזרתי עליהם וקיימו את גזירתי ויפרעו מן הדור שבטלו את גזירתי פסיק' רב', שור או כשב, קצג.. — *וְקִיַּם צווי,  את הדבר שנצטוה בו ע"י אחד, האל, המלך, את הגזרה: מה זה (יונה) בורח משליחותו של מקום וכו' אף זה (אדה"ר) בורח מלקיים צווי המקום ריש לקיש, מד"ר בראש' כא. — °וקִיַּם אמונתו, הבטחתו: סומך נופלים וכו' ומקים אמונתו לישני עפר ברכת גבורות, תפלת י"ח. — ואמר הפיטן: סגיא מאד תהי אחריתך, עדי עד קיימתי בריתך ינאי, איתך בזכות, קרוב' בראש', זולאי, ו. בימינו תמכתה, וערלתו חתכתה, וכו' וצערו רפאתה, ועמו קיימת הוא, אשרי מואסי, שם שם לג. קדוש במורייה קיים שבועה לבן בשמו הוא, לשמך ולזכרך, קרוב' שמות, שם, פ קיים להם נאמו, רוממם עד שמי מרומו הוא אשר כבודו, שם שם ק. — *וקִיַּם מצוה קִיַּם עשה או לא תעשה: אם כן היית נוהג, לא קימת מצות סכה מימיך זקני ב"ש וב"ה לר' יוחנן בן החורני, סכה ב ז. אף הוא אם מת בידם לא מקימין בו מצות שרפה ר' יהודה, סנה' ז ב. נשבע לבטל את המצוה ולא בטל פטור, לקים את המצוה ולא קים פטור שבוע' ג ו. היו מהבהבין אותו (את העומר) באור, כדי לקים בו מצות קלי מנח' י ד. הנוטל גיד הנשה צריך שיטול את כלו, ר' יהודה אומר כדי לקים בו מצות נטילה חול' ז ב. — המתנבא לעקור דבר מדברי תורה חייב, ר' שמעון אומ' אם מתנבא לבטל מקצת ולקיים מקצת פטור, ובעבודה זרה אפילו מקיימה היום וביטלה למחר חייב תוספת' סנה' יד יג. על עסקי נר הזהרתי אתכם, אם אתם מקיימים אותם מוטב ואם לאו הריני נוטל נשמתכם שבת לב.. כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורענויות בשם בר קפרא, שם קיח.. כל מקום שאתה מוצא עשה ולא תעשה אם אתה יכול לקיים שניהם מוטב ואם לאו יבא עשה וידחה את לא תעשה ריש לקיש, יבמ' כ:. היו לו בנים ומתו, ר"ה אמר קיים פריה ורביה, ר' יוחנן אמר לא קיים שם סב.. שהיה הקב"ה מתנאה ומשתבח במעשיו וצוה לאדם הראשון מצוה קלה ולא קיימה תנחו' שמיני ג. קיימו מצות תפילין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגיעים לילה ויום ר' אליעזר, מדרש תהלים א יז. — ובסהמ"א: ולמה הקדים הכתוב מיתתו של תרח ליציאתו של אברם, שלא יהא הדבר מפורסם לכל ויאמרו לא קיים אברהם את כבוד אביו, שהניחו זקן והלך לו רש"י, בראש' יא לב. — ואמר הפיטן: והתודית בקימך כל אלה ביערתי כל מעשרות קדשים רסע"ג, את יי', תרי"ג מצוות, סדור רסע"ג, קס. תיום מצוה אחת לא יכלו לקימה, תחת כן גרמו ליום תולעה ורמה אמתי בן שפטיה, אשיחה, יוצ' שבת ד אחה"פ. — *ובאחת הדרכים שבנסוח הדין בלאו הנתק לעשה, קִיְּמוֹ ולא קִיְּמוֹ,  בנגוד אל בטלו ולא בטלו5: הניחא למאן דאמר ביטלו ולא ביטלו, אלא למאן דאמר קיימו ולא קיימו מאי איכא למימר וכו' דתני תנא קמיה דרבי יוחנן, כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה, קיים עשה שבה פטור, ביטל עשה שבה חייב, א"ל וכו' תני ביטלו ולא ביטלו, ור"ש בן לקיש אומר קיימו ולא קיימו מכות טו:. הניחא למאן דתני קיימו ולא קיימו, אלא למאן דתני בטלו ולא בטלו כמה דלא שחטה לא עבריה ללאו חול' קמא.. — *קִיֵּם את התורה:  שקים (ס"א שעשה) אברהם אבינו את כל התורה כלה עד שלא נתנה קדוש' ד יד. כל המקים את התורה מעוני סופו לקימה מעושר, וכל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני ר' יונתן, אב' ד ט. כך אמר משה להקב"ה, למה אתה כועס, לא בשביל תורתך, באחריותי היא שאני וחבירי נקיים אותה, אהרן ובניו יקיימוה, יהושע וכלב יקיימוה, יאיר ומכיר יקיימוה, הצדיקים יקיימוה ואני אקיימנה מד"ר שמות מג. — *קִיַּם את הכתוב, קִיַּם מה שכתוב: שהיה מהלך ארונו של יוסף עם ארון חי העולמים וכו' המונח בארון זה קיים מה שכתוב במונח בארון זה מכי' בשלח, מסכ' ב, פתיח'. קיים זה כל מה שכתוב בזה סוטה יג:, וכעין זה ב"ק יז.. כל המקיים שבע ביום הללתיך כאלו קיים והגית בו יומם ולילה ר' נחמן בשם ר' מני, ירוש' ברכ' א ח. — *נָאֶה מְקַיֵּם:  נאין דברים כשהן יוצאין מפי עושיהם, יש נאה דורש ונאה מקיים, בן עזאי נאה דורש ואין נאה מקיים ר' אלעזר, תוספת' יבמ' ח ל. — *קִיַּם בפלוני את הכתוב: שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב, שלא יאמר אותו צדיק (אברהם) ועבדום וענו אותם קיים בהם, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם ברכ' ט.-ט:. רבי יהודה נשיאה שדר ליה לרבי אושעיה אטמא דעיגלא תלתא וגרבא דחמרא, שלח ליה, קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים מגי' ז.-:. — *ובעצמו: פעם אחת אחזני בולמוס ורצתי למזרחה של תאנה וקיימתי בעצמי החכמה תחיה בעליה ר' יוחנן, יומא פג:. — ובתפלה, קִיַּם לפלוני: וקים לנו יי' אלהינו מה שכתוב, בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם וכו' אתה הוא, תפלת שחרית. — *לְקַיֵּם מה שנאמר, לְקַיֵּם מלים אלו או אלו שבכתוב:  שלא יניח אדם שכינו הקרוב אל ביתו ויעשה לו פסחו אצל אחרים, לקיים מה שנא' טוב שכן קרוב מאח רחוק ר' שמעון בן אלעזר, תוספת' פסח' ח יג. מפשפשין בו בכניסה וביציאה וכו' לקיים מה שנ' והייתם נקיים מיי' ומישראל וכו' שם שקל' ב א. אף על פי שנחלקו בית שמאי כנגד בית הילל וכו' נהגו אמת ושלום ביניהם וכו' לקיים מה שנא' האמת והשלום אהבו שם יבמ' א י. אשריכם הצדיקים שאתם מחבבין את התורה, לקיים מה שנ' מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי שם זבח' ב יז. בכל מקום שהן (שלוחי הקב"ה) מהלכין נמצאים לפניך ואומרים עשינו שליחותך, לקיים מה שנאמר הלא את השמים ואת הארץ אני מלא מכי' בא, מסכ' דפסחא, פתיח'. וכהרף עין נסעו בני ישראל מרעמסס לסוכות, לקיים מה שנאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים וכו' שם שם פרשה יד. ויהי ביום השלישי בהיות הבקר, מלמד שהשכים המקום על ידו, לקיים מה שנאמר עד שהמלך במסיבו נרדי נתן ריחו שם יתרו מסכ' דבחדש פרשה ג. מעשה באשה אחת משל בית טברינוס שהיתה נשואה ללסטים אחד והיה בעלה מצערה, שמעו חכמים ובאו אצלה להוכיחו, כיון שבאת לפני חכמים הוציאה לפניהם מנורה של זהב ונר של חרס על גבה, לקיים מה שנאמר ואל אישך תשוקתך מד"ר בראש' כ. חמשים ושתים שנה לא נראה עוף כנף על ארץ ישראל, לקיים מה שנאמר מעוף השמים עד בהמה נדדו הלכו פסיק' ר"כ, דברי ירמיהו, בובר, קיג:. גם צאנכם גם בקרכם קחו וכו' גם לרבות, מלמד שנתן להם דורון משלו ומשל שריו, לקיים מ"ש6 גם אתה תתן בידנו ל"ב מדות דר"א בנו של ר"י הגלילי א. — ובתפלה: כן עשה הלל וכו' היה כורך פסח מצה ומרור ואוכל ביחד לקים מה שנאמר על מצות ומררים יאכלהו זכר למקדש כהלל, הגדה של פסח. — *וגם ביחס לדברי חכמים: לקיים מה שנאמר כל החלומות הולכים אחר הפה בשם ר' בנאה, ברכ' נה:. — *וקִיַּם את הכתוב,  התאים אותו למקרה שבמציאות: שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים ואין הנבילה יפה כלום, א"ר מאיר, על זה נאמר ומכרו את השור החי וחצו את כספו אמר לו רבי יהודה וכו' קיימת ומכרו את השור החי וחצו את כספו ולא קיימת וגם את המת יחצון, ואיזה, זה שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים והנבלה יפה חמשים זוז וכו' ב"ק ג ט. — *ובנוסחה, (הא) מה אני (אתה) מְקַיֵּם את הכתוב,  מה הוא בא ללמדנו, או כיצד לישב ולפרש אותו כשהוא מתנגד לכאורה לדעה הנאמרת: קטני בני אנשי עיר הנידחת וכו' ר' אליעזר אומר נהרגין, אמ' לו ר' עקיבא ומה אני מקיים ונתן לך רחמים ורחמך ר' עקיבא, תוספת' סנה' יד ג. צאן ובקר, צאן לפסח ובקר לחגיגה, אתה אומר כן או אינו אלא אחד זה ואחד זה בפסח, ומה אני מקיים שה תמים זכר, פסח מצרים, אבל פסח דורות יביא מזה ומזה וכו' ר' יאשיה, מכי' בא מסכ' דפסחא פרשה ד. ושחטו אותו, בין בחול בין בשבת, ומה אני מקיים מחלליה מות יומת, בשאר מלאכות חוץ משחיטת הפסח או אף בשחיטת פסח, הא מה אני מקיים ושחטו אותו בשאר כל הימים חוץ מן השבת או אף בשבת וכו' הוא, שם שם פרשה ה. כשהוא אומר ולכל בני ישראל לא יחרץ הרי חפזון ישראל אמור, הא מה אני מקיים ואכלתם אותו בחפזון, זה חפזון מצרים שם שם פרשה ז. כשהוא אומר לא תותירו ממנו עד בקר וגו' הרי שיורי פסח אמור, ומה אני מקיים משארותם צרורות בשמלותם, אלו שיורי מצה ומרור שם שם פרשה יג. לא תבנה אתהן גזית, בו אי אתה בונה גזית, אבל אתה בונה גזית בהיכל ובקדש הקדשים, ומה אני מקיים ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו, בבית אינו נשמע אבל בחוץ נשמע שם יתרו מסכ' דבחדש פרשה יא. ועתה נפשינו יבשה אין כל, אמרו עתיד לתפח בתוך כריסינו להרגינו וכו' אמרו לו לר' שמעון, ומה אתה מקיים ויתד תהיה לך על אזניך, אמר להם, מה שתגרי אומות העולם מוכרים להם יוצא מהם, אבל המן אין יוצא מהם לעולם ספרי במד' פח. דרש ר' יהודה, משא דבר ה' בארץ חדרך ודמשק מנוחתו וכו', זה משיח שחד לאומות העולם ורך לישראל, אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית וכו' למה אתה מעוות עלינו את הכתובים, מעידני עלי שמים וארץ שאני מדמשק ויש שם מקום ושמו חדרך, אמר לו מה אתה מקיים ודמשק מנוחתו וכו' מה אתה מקיים ונבנתה העיר על תלה וכו' מה אני7 מקיים ורחבה ונסבה למעלה למעלה וכו' שם דבר' א כשהוא אומר כחום היום, הרי שש שעות אמור, הא מה אני מקיים וחם השמש ונמס, בד' שעות ר' ישמעאל, ירוש' ברכ' ד א . מה מקיים רבי יוסי בר חנינא ובכל זאת וכו' שם שביע' ו א. מה אני מקיים ביקש קהלת למצוא דברי חפץ ר"ה כב:. מה מקיים רשב"ג ובי"ד שנה מד"ר בראש' מב. מ"ד על הסדר נאמרה מה מקיים אם יהיה אלהים עמדי שם שם ע. מה מקיים ר"א קרא דר' נהוראי מתושבי גלעד מיושבי לשכת הגזית הוה, ומה מקיים ר' נהוראי קראה דר"א ויערשיה ואליה, אלא מדרשות הן וכו' שם שם עא. מה אני מקיים ונברכו כך כל משפחות האדמה ובזרעך, אלא שיהיה השבע בארץ ישראל ורעב בכל הארצות וכו' שם ויקר' לה. מה אני מקיים כי אין בית אשר אין שם מת, אמר רבי אבא בר אחא, אפוטרופוס של בית היה מת פסיק' רב' יז, ויהי בחצות הלילה, פז:. ומה אני מקיים ובתורתו יהגה יומם ולילה ר' אליעזר, מדרש תהלים א יז. ומה אני מקיים ואתה קדוש יושב תהלות ישראל וכו' שם כב יט. — *וקִיַּם את השטר וכדו', נתן לו תקף, הכיר בתקפו: המוכר שדה לחבירו במעמד חבירו לא עשה כלום, כתב מקיימני אחריו דבריו קיימין תוספת' ב"ב ט ב. אין מקיימין את השטר אלא משטר שקרא עליו ערער והוחזק בב"ד ר' אסי, כתוב' כ.. אין מקיימין את השטר אלא משתי כתובות או משתי שדות נהרדעי, שם שם. ג' שישבו לקיים את השטר, שנים מכירין חתימות ידי עדים ואחד אינו מכיר, עד שלא חתמו מעידין בפניו וחותם בשם רב הונא או רב, שם כא:. לפי שאין עדים מצויין לקיימו רבא, גיט' ב:. מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו ב"מ ז..8 — וקִיְּמוּ דברי אדם במשמ' הכירו בהם כנכונים: ומותרין בהספד ובתענית, שלא לקיים דברי האומרים עצרת אחר השבת חגי' ב ד. מצאתי מגלת יוחסין בירושלים וכתוב בה איש פלוני ממזר מאשת איש, לקיים דברי רבי יהושע רבי שמעון בן עזאי, יבמ' ד יג. העיד רבי יהושע בן בתירא על בן מגוסת שהיה בירושלים סריס אדם ויבמו את אשתו, לקיים דברי רבי עקיבא שם ח ד. שלשה דברים אמר רבי אלעזר בן פרטא לפני חכמים וקימו את דבריו גיט' ג ד. שבאו שני גרדיים משער האשפות שבירושלים והעידו וכו' וקיימו חכמים את דבריהם עד' א ג. — *ובמשמ' פֵּרֵש ויִשֵּׁב:  אמר לו רבי יהודה בן בתירא (לרבי אליעזר) אלמד בו, א"ל אם לקיים דברי חכמים הין, א"ל שמא יולד לו שחין אחר חוצה לו ויפשה לתוכו, אמר לו, חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים נגע' ט ג, וכעין זה שם יא ז. קטן עושין אותו סניף לעשרה והתני אין מדקדקין בקטן, אמר ר' יוסי קיימא9 רבי סימון רבי חנינא ר' מימון בשם ר' יהושע בן לוי לשני קטנים נצרכה וכו' ירוש' ברכ' ז ב. — *וקִיְּּמוּ דברי אדם במשמ' אשרו  אותם, נתנו להם תקף: מעשה באמן של בני רוכל שהיתה חולה ואמרה תנו כבינתי לבתי וכו' ומתה, וקיימו את דבריה ב"ב ט ז. מעשה במרוני אחד שהיה בירושלם והיו לו מטלטלין הרבה וביקש לחלקן וכו' מה עשה, הלך וקנה סלע אחד בצד ירושלם ואמר חציה צפוני אני נותן לפלוני עם מאה חביות של יין וכו' ובא מעשה לפני חכמים וקיימו את דבריו ר' אלעזר, ירוש' פאה ג ח. — ובסהמ"א: ויאמר יעקב השבעה לי וכו' ממי למד יעקב שלא קיים תנאיו כי אם בשבועה, מאברהם שלא קיים דבריו עם אליעזר כי אם בשבועה בראשית רבתי, אלבק, 105. תבעה חצרה וקיימה אצל השופט שלהם שהחצר שלה וכו' שו"ת הרי"ף קיב. — *וקִיַּם את הנוסחה,  אשר אותה כנכונה: ג' ספרים נמצאו בעזרה וכו' באחד כתיב מעון קדם ובשנים כתיב מעונה אלהי קדם ובטלו חכמים את האחד וקיימו השנים (ספרי דבר' שנו, ובמקומות אחרים). — *וקִיַּם נדר בתו או אשתו,  במשמ' הֵקִים את הגדר, השאיר אותו בתקפו: נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה, הפר האב ולא הפר הבעל וכו' אינו מופר, ואין צריך לומר שקיים אחד מהן נדר' י א. אמרה קונם תאנים וענבים אלו שאיני טועמת, קיים לתאנים כולו קיים שם יא ו. שמע (הבעל נדר אשתו) וקיים או ששמע ושתק ומת ביום שלאחריו אין (האב) יכול להפר בבלי שם סח:. חומר בהקם מבהפר וכו' חומר בהקם שהשתיקה מקיימת ואין שתיקה מבטלת וכו' רב חסדא, שם עט.. — *וקִיַּם  במשמ' הבטיח בשבועה10: הנודר בשמו (של האליל) והמקים בשמו עובר בלא תעשה סנה' ז ו. מי שהשלים לבנים מה שקיים לאבות11 רבי, מדרש שה"ש זוטא, בראשו. — *וקִיַּם  את הנפש,  את העולם, שמר על חייו, על קיומו: לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא וכל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאלו קיים עולם מלא סנה' ד ה. בעשרה מאמרות נברא העולם וכו' להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרת מאמרות אב' ה א. — °ובתפלה: יש שמאריכין בגאולה שלאחר יציב ואומ' יקים עלינו יי"י אלהינו מלכותו גדלו ותפארתו אוצה"ג ברכות, התשובות, 28. — *ובנוסחת הברכה, שהחינו וקִיְּמָנוּ וכדו: מודים  אנחנו לך אדון כל הבריות וכו' שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו וקרבתנו להודות לשמך וכו' בשם ר' סימאי, שם שם א ח. בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה ר' יהודה, בבלי שם נד.. — *וקִיַּם אשה,  השאיר אותה אצלו כאשתו הנשואה לו: הכונס את יבמתו ונמצאת מעברת וילדה, בזמן שהולד של קימא יוציא וחייבין בקרבן, ואם אין הולד של קימא יקיים יבמ' ד ב. חרש שנשא פקחת וכו' אם רצה יוציא ואם רצה יקיים שם יד א. המדיר את אשתו מלהינות לו וכו', בישראל חדש אחד יקיים ושנים יוציא ויתן כתובה ובכהנת שנים יקיים וג' יוציא ויתן כתובה רבי יהודה, כתוב' ז א. קטן שהשיאו אביו כתובתה קיימת, שעל מנת כן קיימה וכו' שם ט ט. מצא בה דברין כאורין, לגרשה אינו יכול שלא מצא בה ערוה, לקיימה אינו יכול שמצא בה דברים כאורין ירוש' סוטה א א. גר שהיתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה וכו' נשא אחותו מן האם יוציא, מן האב יקיים סנה' נח.. — *וקִיַּם עבד,  השאיר אותו אצלו: מקיימין עבדים שאינם מלין, דברי רבי ישמעאל, רבי עקיבא אומר אין מקיימין ת"ר, יבמ' מח:. איזהו עבד ערל שמותר לקיימו, זה שלקחו רבו על מנת שלא למולו בשם רבי אילעאי, שם שם. — *וקִיַּם בעל חיים: כלאי בהמה מותרים לגדל ולקיים כלא' ח א. נתנו לכהן (את פטר החמור) אין הכהן רשאי לקיימו עד שיפריש שה תחתיו בכורות א ח. נולד לו מום בתוך שנתו מותר לקיימו כל שנים עשר חדש, לאחר שנתו אינו רשאי לקיימו אלא עד שלשים יום שם ד ב. חתול מותר להרגו ואסור לקיימו רב, ב"ק פ:. — *וקִיַּם צמח, זרעים, ירק, בצלים, קוצים: המחליק בצלים לחים לשוק ומקיים יבשים לגורן נותן פאה לאלו לעצמן ולאלו לעצמן פאה ג ג. אם אין בין שורה לחברתה י"ב אמה לא יקיים את הזרע של בינתיים כלא' ג ו. הנוטע ירק בכרם או מקיים הרי זה מקדש ארבעים וחמש גפנים שם שם ה ה. המקיים קוצים בכרם, רבי אליעזר אומר קדש וחכמים אומרים לא קדש אלא דבר שכמוהו מקיימין שם ה ח. כלאי הכרם אסורין מלזרוע ומלקיים שם ח א. הדלועין שקיימן לזרע, אם הקשו לפני ר"ה ונפסלו מאוכל אדם מותר לקיימן בשביעית ואם לאו אסור לקיימן בשביעית שביע' ב י. הנוטע בשבת שוגג יקיים מזיד יעקור תרומ' ב ג. הזורע תרומה שוגג יופך ומזיד יקיים שם ט א. שדה שנאבד קבר בתוכה נזרעת כל זרע וכו' ואין מקיימין בה אילנות אהל' יח ג. הנוטע והמבריך והמרכיב שלשים יום לפני ראש השנה עלתה לו שנה מותר לקיימן בשביעית תוספת' שביע' ב ג. בערביא מקיימין קוצי שדות לגמליהם ר' חנינא, שבת קמד:. — וגם ביחס לדומם: עד כמה תפסל (הסלע) ויהא רשאי לקימה, עד שני דינרין  כלים יב ז. הסלין של עץ משיחסום ויקנב, ושל תמרה אעפ"י שלא קנב מבפנים טמא שכן מקימין שם טז ב. בית הרעי שאינו מקבל משקין אעפ"י שמקבל את הרעי טמא, ר' גמליאל מטהר מפני שאין מקימין אותו שם יז ב. חוט המשקולת שנים עשר וכו' יתר מכאן אם רצה לקים טהור שם כט ג. כירה שהסיקוה בגפת ובעצים סומכין לה ואין מקיימין לה עד שתהא גרופה וקטומה תוספת' שבת ב (ג) א. שתי כירים המתאימות אחת גרופה וקטומה ואחת שאינה גרופה וקטומה מקיימין על גבי גרופה וקטומה ואין מקיימין על גבי שאינה גרופה ושאינה קטומה, מה הן מקיימין עליה, בית שמאי אומ' אין מקיימין עליה כלום, ובית הילל אומ' חמין אבל לא תבשיל שם שם ג. — *ובהשאלה ביחס לתורה: הוי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבא אחריך, שחבריך  יקימוה בידיך ר' נהוראי, אבו' ד יד. — °ובמשמ' כרת ברית חתנות, ואמר הפיטן: היום קימתי לך קיום חתנות אשר ערבת, הכינותי לך כלתך על הר סיני בעורכי לך מקום ונצבת רי"צ בר ראובן, את קולך, אזהרות. — °וקִיַּם דבר, במשמ' חִיֵּב אותו, קבע את קיומו בנגוד אל שלל, bejahen; affirmer; to affirm: וכל אחד מקיים מה שהרחיק בעל דינו וכו' כמי שקיים שכל הדברים נחים וכפר בתנועה ואחַר קיים כי כל הדברים נעים וכפר בנוח ר"י א"ת, או"ד, הקד'. אנחנו מקיימים האחדות והקדמות לאלהים ית' והחדוש לעולם והיחש אל אדם הוא, כוזרי א ה. אבל השולליות כמו חי ואחד וראשון סופר עליו באלה כדי לשלל ממנו הפכם, לא לקיים לו אלה שם ב ב. ולא תחשוב וכו' כי השתדלות קדמוניהם לקיים החֵלק אין צורך לו ר"ש א"ת, מו"נ א עג, ההקדמה הי"ב אבל אגיד לך כוונת כל אחד מהם ודרך הוראותיו לקיים חדוש העולם או לבטל קדמותו שם שם עד. כי שתתאר הדבר בשהוא גשם תקיים תאר ומתואר מקור חיים לרשב"ג ב ב. עם שיקובל תועלת בידיעת ענין השנאה והכעס בקיום העול שהם מן הסבות אשר בגללם יעול המעול, כמו שנקיים שראובן מעול עלינו מצד השנאה אשר בינינו ר"י מסיר ליאון, נפת צופים ג ה, 119. עם שאנחנו כבר קיימנו שהנפש האנושית איננה צורת גשמו כלל אמו"ר לראב"ד א ז, 39. — °וביחוד מְקַיֵּם, הענין המעמיד עצמוּת הדבר, מְחַיֵּב, konstitutiv, wesentlich; constitutif (-ive), essentiel: וכל תואר שיחייב לעצם אחד חיוב עצמי, הוא אם מקיים לעצם והוא הוא, או איכות לעצם ההוא ר"ש א"ת, מו"נ א נב. ולזה לא נוכל לתארו (את הרקיע) אלא בשמות בלתי מקיימים, לא בחיוב המקיים שם שם נח. — °וקִיֵּם את מחשבתו, הגשים אותה: במקום שמגלין הסוד אין שום אדם יכול לקיים מחשבתו ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ד, ענעלאו, 375. — °וקִיֵּּם אספה, טיול, תהלוכה וכדו', ערך אותם, נוהג בדבור ובספרות.

— פֻע', *קֻיַּם בינ' מְקֻיָּם, שקִיְּמוּ אותו: כשם שבטלו את דברי עקביא, אף דבריך אינן מקוימין נגע' ה ג. והא תנינן ראש בית דין אומר מקודש, מהו מקודש מקוים ירוש' ר"ה ב ו. הפת שעיפשה חייב לבער וכו' רבי שמעון בן אלעזר אומר, במה דברים אמורים במקויימת לאכילה, אבל כופת שאור שייחדה לישיבה בטלה פסח' מה:. שנים אדוקין בשטר וכו' יתקים השטר בחותמיו, דברי רבי, רשב"ג אומר יחלוקו וכו' אמר רבא אמר רב נחמן במקוים דברי הכל יחלוקו, כי פליגי בשאינו מקוים וכו' ב"מ ז.. תלויה מקויימת כשירה, מחק פסול ואע"פ שמקויים רבי יוחנן, ב"ב קס:-קסא.. ובסהמ"א: גם לא בבינ': וכן המה אהביך בנפשי מקימים ונכתבים נקדים ר"ש הנגיד, מכתב לרבנו נסים ג מ, ברודי, 19. ואשר קיים אנטיוכוס בברית אשר כרת עמכם לטוב יקויים ממנו, ואם גזר עליכם גזירה לרעה ולקלון יופרו דבריו יוסיפון כח, פרג, נ.. וכן ג"כ נשאר מקוים על האיש קצת נדוניא בכתובתה תשובות הרמב"ם קצב, א"ת פריימן, 183. די לנו שנאמר שכבר קויים שהנפש איננה מקרה כלל וכו' אמו"ר לראב"ד א ו, 23. וכבר קוים שהצורה היא שלמות המחובר מן היולי וחומר והיא תכליתו שם א ז, 38. שמציאות עצם שכלי יופיע שלמות על הנפש האנושית כבר קויים, ושזה העצם השכלי בלתי מתנועע כבר קויים וכו' שם, 61. הנה קויים כי פעולות הש"י וכו' הן לתכלית בלתי יוצא מעצמו אבל למען שמו הגדול ר"א ביבאנו, דרך אמונה א א, ח. — °וקֻיַּם לפלוני: כי בהשריש לבות בני אדם כי הוא יתבר' ברא העולם בחפץ ונדבה אחר שלא היה, יקוים להם היותו יתב' יודע ומתבונן ר"י עראמה, הקד' יד אבשלום על משלי. הזכירה ממנה טבעית ממנה מלאכותית וכו' והמלאכותית היא אשר תקוים מצד המלאכה וההרגל במדרגת מה שנמצא מהדברים הטבעיים שהמלאכה תקיים אותם ויוסיף בהם ר"י מסיר ליאון, נופת צופים א יג, 43. — ואמר הפיטן: כי דבר חי וקיים לעולם יתקיים ועל כל מקויים דברך קדוש ינאי, ארץ אשר, קרוב' בראש', זולאי, יב.

— הִתפ', *הִתְקַיֵּם, נִתְקַיֵּם, — נִתְקַיֵּם השטר וכדו' קִיְּמוּ ואשרו אותו: המביא גט בארץ ישראל וכו' אם יש עליו עוררים יתקים בחותמיו גיט' א ג. שנים אדוקין, בשטר, מלוה אומר שלי הוא ונפל ממני וכו' ולוה אומר שלך הוא ופרעתיו לך, יתקיים השטר בחותמיו רבי, ב"מ ז.. תא שמע, סמפון שיש עליו עדים יתקיים בחותמיו, אימא יתקיים מחותמיו, דשיילינן להו לסהדי אי פרוע אי לא פרוע שם כ:-כא.. — ונִתְקַיְּמָה העדות: ומה אם עדות ראשונה שאין אוסרתה אסור עולם אינה מתקימת בפחות משנים, עדות אחרונה שאוסרתה אסור עולם אינו דין שלא תתקים בפחות משנים סוטה ו ג. אם מתקימת העדות בשנים למה פרט הכתוב בשלשה, אלא להקיש שלשה לשנים וכו' מה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה, אף שלשה וכו' עדותן בטלה וכו', א"ר יוסי, במה דברים אמורים בדיני נפשות, אבל בדיני ממונות תתקים העדות בשאר מכות א ז-ח. היו שתי כתי עדים, כפרה הראשונה ואחר כך כפרה השניה שתיהן חיבות, מפני שהעדות יכולה להתקים בשתיהן שבוע' ד ד. אם אומר את כן לא נמצאת כל העדות מתקיימת בעד אחד ר' יודן, ירוש' כתוב' א ד. — ובסהמ"א: על כן מי שיטעון שהוא יותר מאחד לא יתקיימו דבריו אלא בראיה ר"י א"ת, חו"ה, היחוד ז. — נִתְקַיֵּם אדם, העולם, נשאר קים ועומד,(wohlbehalten) blaiben; rester (sauf); to ramain (safe and sound): אם נתקיים לי בן הזה לתורה אני מפרישו אבויה, ירוש' חגי' ב א. חשקה נפשי בתורה ויתקיים העולם על ידי אחרים בן עזאי, תוספת' יבמ' ט ד. — ובהפלה: שאם יפתח אחד מהם וכו' אי אפשר להתקים12 ולעמוד לפניך ברכת אשר יצר, שחר'. — ובסהמ"א: אין העולם בדין מתקים שלום לך אבי מורי, מענה לשון. — נִתְקַיְּמָה חיה ובהמה, נשארה חיה: רבי אומר, אם נתקיימת שלשים יום בידוע שאינה טרפה, לא נתקיימת שלשים יום בידוע שהיא טרפה, אמרו לו פעמים שמתקיימת שתים שלש שנים תוספת' חול' ג יט. — וצמח: כל שהוא מאכל אדם וכו' ואינו מתקיים בארץ יש לו שביעית שביע' ז א. כל מקום שיש כהן תורם מן היפה, וכל מקום שאין כהן תורם מן המתקיים תרומ' ב ד. — ודבר דומם: כל העושה מלאכה ומלאכתו מתקיימת בשבת חיב שבת יב א. כתב במשקין, במיץ במקור נדפס 'במין' פירות, באבק דרכים, באבק הסופרים ובכל דבר שאינו מתקים פטור שם שם ה. ואף על פי שאמרו שלשה ימים אסור לישא ולתת עמהם, במה דברים אמורים בדבר המתקיים, אבל בדבר שאין מתקיים מותר, ואף בדבר המתקיים לקח או שמכר הרי זה מותר תוספת' ע"ז ז א א. אילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי רבי אלעזר, פסח' סח:. —  ותלמודו של אדם, חכמתו, עצתו וכדו': כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת, וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת ר' חנינא בן דוסא, אב' ג ט. כל כנסיה שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים ר' יוחנן הסנדלר, שם ד יא. כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים שם ה יז. שכל דבר שנותנים נפשם ב"ד עליו סופו להתקיים ר' יוסי בי רבי בון, ירוש' סכה ד א. שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה ריש לקיש, ברכ' סג:. אם משים אדם עצמו כערוגה זו שהכל דשין בה וכו' תלמודו מתקיים ואם לאו אין תלמודו מתקיים ר' אלעזר, ערוב' נד.. כגון ר' אלעזר בן ערך שהוא היה יועץ עצות ומתקיימות ומצליחות וכו' שכל עצה שהיא לשם שמים סופה להתקיים מדרש תהלים א יט. —  ונִתְקַיֵּם בידו, במשמ' זו: בני יהודה שהקפידו על לשונם נתקימה תורתם בידם, בני גליל שלא הקפידו על לשונם לא נתקימה תורתם בידם ר' יהודה בשם רב, ערוב' נג.. אם משים אדם עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו תלמודו מתקיים בידו ואם לאו אין תלמודו מתקיים בידו רב מתנה, שם נד.. —  ונִתְקַיֵּם לו: אם למדת תורה בנערותך למוד תורה בזקנותך שאין אתה יודע איזה מהן מתקיים לך ר"י, מד"ר בראש' סא. ונִתְקַיְּמָה השבת וכדו': נתקיים יום זה חוק וזכרון לדורות סדר עולם רבה ו, רטנר טו:. וכשם שהשבת מתקיימת אחד לז' ימים כך יהיו אלה ז' ימים (של פסח) מתקיימים בכל שנה ושנה מד"ר שמות יט. —  ונִתְקַיְּמָה המצוה, קימו אותה: שאין מצות תפילין מתקיימת אלא ביום ר' יהושע, מדרש תהלים א יז. —  ונִתְקַיְּמוּ דברי פלוני וכדו', נתמלאו, נתגשמו: היו מהלכין בדרך ואחד בא כנגדן, אמר אחד מהן הריני נזיר שזה פלוני ואחד אמר הריני נזיר שאין זה פלוני וכו' אינו נזיר אלא מי שלא נתקיימו דבריו ב"ה, נזיר ה ה. אלו שבע מדות שמנו חכמים לצדיקים כלם נתקיימו ברבי ובניו רבי שמעון בן מנסיא, אב' ו ט. יהי רצון וכו' שיהו כל חלומותי וכו' אם טובים הם יתקיימו עלי לששון ולשמחה וכו' ר' יונה, ירוש' ברכ' ה א. וישלך יהושע גורל, אמור מעתה אנו מוציאין שם רע על הגורלות, ולא עוד אלא שאם נתקיימו עכשיו יהו כל ישראל אומרים בדיני נפשות נתקיימו כל שכן בדיני ממונות, ואם בטלו עכשיו יהו כל ישראל אומרים בדיני נפשות בטלו כל שכן בדיני ממונות שם סנה' ו ג. חלום אף על פי שמקצתו מתקיים, כולו אינו מתקיים ר' ברכיה, ברכ' נה.. ג' חלומות מתקיימין ר' יוחנן, שם שם. ז' שנים נתקיימה גפרית ומלח בארץ ישראל ר' יוסי, יומא נד.. פרעה הרשע ספק מתקיימת גזירתו ספק אינה מתקיימת, אתה (עמוס) צדיק בוודאי ששגזירתך מתקיימת סוטה יב.. שהיתה (מרים) מתנבאה וכו' ואומרת עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל, וכיון שנולד משה נתמלא כל הבית כולו אור, עמד אביה ונשקה על ראשה ואמר לה, בתי, נתקיימה נבואתך בשם רב, שם יג.. באותה שעה נתקיימה נבואתה של רבקה שם שם. עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתירא שלא תתקים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת רבי עקיבא, מכות כד:. —  °ובסהמ"א: אם יתגלה אותו סוד קודם שתעשה המחשבה לא תתקיים ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ד, ענעלאו, 375. —  *ונִתְקַיֵּם בפלוני: ב"ד פותרי חלומות היו בירושלים, פעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה, וכולם נתקיימו בי בשם ר' בנאה, ברכ' נה:. —  °ונִתְקַיֵּם על פלוני, באותה משמ': מה שאמרו פן נפוץ נתקיים עליהם רש"י, בראש' יא ח. —  *ונִתְקַיְּמוּ הכתובים, התאימו: כתוב אחד אומר וזבחת פסח ליי' אלהיך צאן ובקר וכתוב אחד אומר מן הכשבים ומן העזים תקחו, כיצד יתקיימו שני מקראות הללו, אמרת, זו מדה בתורה, שני כתובין זה כנגד זה, וסותרין זה על ידי זה עד שיתקיימו במקומן יבא כתוב שלישי ויכריע ביניהן ר' עקיבא, מכ' בא, מסכ' דפסחא פרשה ד. כי תפגע, שומע אני כשמועו, תלמוד לומר כי תראה, שומע אני אפילו בריחוק ממנו מלא מיל, תלמוד לומר כי תפגע, כיצד יתקיימו שני מקראות הללו, שיערו חכמים אחד משבעה ומחצה במיל, הוי אומר ריס, נמצינו למדין שהוא עובר על מצות עשה ועל מצות לא תעשה שם משפטים מסכ' דכספא פרשה כ. כתוב אחד אומר ישא יי' פני אליך וכתוב אחד אומר אשר לא ישא פנים, כיצד יתקיימו שני כתובים הללו ספרי במד' מב. שאם היה סומא וסימא את עינו, קיטע וקטע את ידו, היאך זה מתקיים ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ירוש' ב"ק ח א. —  ובסהמ"א: ונתקיימו כל המקראות, פתיל על הציץ וציץ על הפתיל ופתיל על המצנפת מלמעלה רש"י, שמות כח לז. —  *והִתְקַּיֵּם עליו (תחתיו), התיצב עליו כעָרב להצילו: בשר ודם יש לו פטרון, אמרו לו נתפס בן ביתך, אמר להן, הריני מתקיים תחתיו, אמרו לו , הרי הוא יוצא לידון, אמ' הריני מתקיים עליו, אמרו לו הרי הוא מושלך לאש, היכן הוא והיכן פטרונו, אבל הקב"ה אינו כן וכו' (ר' יודן בשם ר' יצחק, ירוש' ברכ' ט א, וכעין זה מד"ר דבר' ב). משל למדינה שהיו לה שני פטרונין, אחד עירוני ואחד בן13 המדינה, וכעס עליהם המלך ובקש לרדותן, אמר המלך, אם רודה אני אותם בפני בן14 המדינה עכשיו הן אומרים אילו היה עירוני כאן היה מתקיים עלינו, ואילו היה בפני עירוני עכשיו הן אומרין אילו היה בן המדינה שם היה מתקיים עלינו, כך לפי שהיו סדומיים מהם עובדים לחמה ומהם עובדים ללבנה אמר הקב"ה אם אני רודה אותן ביום עכשיו הם אומרים אילו היתה לבנה שם היתה מתקיימת עלינו, ואם אני רודה אותן בלילה עכשיו הם אומרים אילו היתה החמה שם היתה מתקיימת עלינו וכו' ר' לוי, מד"ר בראש' נ. ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק, הא לעשו לא, אלא הבוחר בדרכיהם והעושה כמעשיהם אני מתקיים עליו, מי שאינו בוחר בדרכיהם ואינו עושה כמעשיהם איני מתקיים עליו שם שם עו. למלך שנכנס למדינה ונכנסו עמו דוכסין ואיפרכין ואיסטרטליטין, יש מבני המדינה שבררו דוכוס שיהא מתקיים עליהם, ויש מהן שבררו להן איפרכוס וכו' שם דבר' ב. אמר (יחזקאל) לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, חנניה מישאל ועזריה מבקשים ליתן נפשם על קדושת שמך, מתקיים את עליהן או לא, אמר לו איני מתקיים עליהם וכו' אמרו ליה מה אמר לך הקב"ה, אמר להם אינו מתקיים עליכם, אמרו לו בין מתקיים בין שאין מתקיים אנו נותנין נפשותינו על קדושת שמו שם שה"ש, זאת קומתך. מה צורה זו אינה מתקיימת אלא לשעה אחת שם שם, אם חומה. כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו, ומה פתחו, נכנסו לבית המקדש ואמרו, היכן אלהיהם, ירד ויתקיים עליהם, שנאמר ואמר אי אלהימו וגו' יקומו ויעזרוכם מדרש תהלים קט ב. —  *והִתְקַיֵּם לפלוני, באותה משמ': מה הזיין הזה מתקיים לבעליו בשעת מלחמה כך דברי תורה מתקיימת עם מי שעמל בהן כל צרכן ר' שמעון בר נחמן, מד"ר שה"ש, ישקני. —  °והִתְקַיֵּם, במשמ' התברר כקַיָּם: אך ההקדמות אשר יתברר מהן לעולם הזה בורא בראו מאין הן שלש הקדמות וכו' וכאשר תתקיימנה אלה השלש הקדמות תהיה התולדה מהן וכו' כי יש לעולם בורא בראו מאין וכו' ר"י א"ת. חו"ה, היחוד ה. וכיון שנתבררה ההקדמה השלישית אשר זכרנו, נתקיימו השלש הקדמות שם שם. —  °נִתְקַיְּמָה אספה, ישיבה וכדו', ערכו אותה, נוהג בספרות ובדבור.

—  מקור קל, °קִים, כמו קוּם15. ואמר הפיטן: ענה רקים ממעשה הרגו מני קים, קים תקים בטחונך כי הננו צועקים ענה תאיבי ישעך, הושענות ליום שני, סדור מנהג ארם צובא, תרמז:.