*, מ"ר קולחות1, — מקל: בקנים ובקולחות2 חובטים אותו (את העֹמר) כדי שלא יתמעך (משנה מנח' סו.). בכל עושין מחיצה באבנים במחצלות וכו' ובקולחות וכו' (תוספת' כלא' ד ג). בכל עושין סהרים באבנים ובמחצלות ובקשין ובקנים ובקולחות (שם שביע' ב יט). שיירא ששרתה בבקעה והקיפוה בגמלים ובעביטין ובאוכפות ובשקים ובקנים ובקולחות3 אפילו שלשה חבלים זו למעלה מזו מטלטלין לתוכן (שם עירוב' ג א).