קָמוּת

°, ש"נ, — מצב העומד בקומתו: ואשר אמרת וכתבת בקומתן נבראו, לישנא דרבואתא בקמותן וכן אומר אסור לאדם שיעמד על שדה חברו בשעה שעומדת בקמותה וכ"כ מאימתי אדם יורש את אשתו קטנה, ב"ש אומרים משתעמוד בקמותה (רב האי, תשו' הגאו' הרכבי שפג).

חיפוש במילון: