*, קל לא נמצא.
— נִפע', * נִקְמַז1, — פעל לא ברור2: מלבן של ספקליא וסריגין של חלונות פותחין ונועלין בהן (בשבת) ואם היו נשמטין אסור, נגר3 שהוא קשור ותלוי פותחין ונועלין בו וכו', נגר אם נשמט כולו אסור, נקמז מותר, ר' יהודה אומ' נקמז אף על פי שאינו נשמט (אסור) (תוספת' עירוב' יא יז-יח). הפרח היוצא מן הערים רואין אותו כילו מטוטלת תלויה בו, כנגדו אסור, וכן בדלית, המותח זמורה מאילן לאילן תחתיה אסור, סיפקה בחבל או בגמי תחת הסיפוק מותר, עשאו כדי שיחלק עליו החדש אסור (ע"כ המשנה). תמן אמר את רואה כילו שפוד של מתכת תחוב בו, שמעון בר בא בשם רבי יוחנן עד מקום שהוא נקמן3 (ירוש' כלאים ו ט). נשמט (הנגר) אסור, נקמז4 ר' יעקב בר אחא בשם רבנן מדדהו בראשי אצבעתיו (שם, שבת יז, סוף). אין מודדין5 אלא בחבל של חמישים אמה לא פחות ולא יותר ולא ימוד אלא כנגד לבו (ע"כ המשנה). לא פחות שהוא נמתח ונשכר6 ולא יתר שהוא נקמז ומפסיד (שם עירוב' ה ג). בעי רבי זירא נקמז (נגר) מהו, אמר רבי יוסף מאי תיבעי ליה, לא שמיע ליה הא דתניא נשמט אסור נקמז מותר ורבי יהודה אמר נקמז אף על פי שאינו נשמט אסור ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה בנקמז וכו' (בבלי, שם קב.).
1 [בקצת מקורות מובא במקום זה הנוסח: נקמן, ניקמן. עי' בהערות שלקמן. אך ברב המקורות נקמז, ועל כן יש לקים נוסחה זו.]
2 [כבר התקשו קדמונים ואחרונים בהבנת הפעל הזה, שאין כדוגמתו במשמ' מתאימה בשאר הלשונות השמיות, ואף קשה לראותו כשאול מלשון לא-שמית (ועי' לאחרונה ליברמן, ירושלמי כפשוטו א, 202), המביא גם דברי התוספת' שבת קכו:, ד"ה וכי, המסכמים: ולא נודע פרוש נקמז היטב). ואמנם ברב המקורות בא נקמז בנגוד אל נשמט, ושם נראה הפרוש: נתרופף במקומו ולא נשמט כולו וכדומה. אך במקומות אחרים נדמה כאלו הוא ניגוד אל נמתח (עי' ליברמן שם), ובירוש' כלאים אין אף לקבוע בודאות, על איזו מימרה במשנה אמר שמעון בר בא את דבריו וצ"ע. ויש שמשתמשים היום במלים קָמִיז, קְמִיזוּת במשמ' קרובה אל גָּמִישׁ, גְּמִישׁוּת, והוא מן הלעז קמוז, קמוס גֻמִּי.]
3 [כאן כך בכל הדפוסים, אך כנראה צ"ל נקמז.]
4 [בר"ח לגמרה מובאים דברי התלמוד ברב ההוצאות בגרסה נקמן או ניקמן.]
5 [אלפים אמה של תחום שבת.]
6 [כלשון המשנה שם ה א: ועושין אותה (את העיר שמעברים אותה) כמין טבלא מרובעת כדי שיהא נשכר את הזוית, ע"כ.]