° 1, ת"ז, — דומה לקֶמַח, מעין הקמח, mehlig; farineux; floury, mealy: תמר קמחיאו זאגא (מעהל אדר זאגא פאלמע) גבוה כשלושים אמות ועביו כמאתים וגזעו מלא קמטים וכו' (ר"ב לינדא, ראשית למודים א ז, כו:). (עץ הלחם) הביתי חסר הזרע פריו הכדורי מחזיק באלכסונו עד חצי אמה יפה קמחי וטוב טעם (י' שינהק, תולדות הארץ ב, ג). גרגירו בשרי וקמחי ונאכל (שם שם סג).
1 [בתו"מ בא קמחית כשם אשה: שבעה בנים היו לקמחית וכולהם שימשו בכהונה גדולה (ירוש' מגי' א יב), שמעון בן קמחית (שם יומא א א), ומשערין בכל חפנים הגדול לפי גדלו אפילו כבן קמחית שהית' ידו מחזקת בארבעת קבין (שם שם ה ב). כנראה בעקר במשמ' טוחנת, עושה קמח. ולפי זה יש לפרש גם את הפתגם הארמי הבא משם: כל קמחייא קמח (נ"א קמחין) וקמחא דקמחית סלת (מד"ר ויקרא כ): כל טוחן (קִמְחָיָא, הוא קִמְחִי בעבר') עושה קמח (קָמַח, קוֹמֵחַ, בינ' מן קְמַח, וקמחה של קמחית הוא סלת. השם קִמְחִי הידוע נלקח מן הערב' קַמְחִי قمّحي.]