° 1, קל לא נמצא.

— פִע',°קִנֵּץ, — א) הגיע עד הקץ, חקר עד תכלית, ואמר הפיטן: מי קנץ קדשתך, מי רוה רננותיך (מי אדיר אפסך, קרוב' שחר' יוה"כ).

— הִפע', °הִקְנִיץ, — חקר, טען ונמק בקנצים, בראיה ומופת, argumentieren; raisonner; to argue: והמלך היה חכם וכו' צוה להביא חכם מישראל, דרש וחקר ושאל היטב ושם אותם יחד להקניץ בדיניהם והיו משברים אחד דברי חברו ולא יכלו לעמד על דין אחד (מכתב ר' חסדאי אבן שפרוט למלך הכוזרים)2.