קַנְקָן

* 1, ש"ז, — א) כד ליין ושמן ולתבואה , Krug; cruche; jug: כדי יין סתומות, מקום שדרכן למכר סתומות, יצא קנקן לחולין (מע"ש א ג). המשאיל קנקנין למעשר שני, אף על פי שגפן לא קנה מעשר (שם ג יב). אף האומר לחבירו חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקנים יצא קנקן לחולין (ר' שמעון שם יג). הטוען את חברו כדי שמן והודה בקנקנים, אדמון אומר הואיל והודה במקצת הטענה ישבע (כתוב' יג ה). יוציא לו שלשת לוגין שמן למאה, לוג ומחצה שמרים, לוג ומחצה בלע וכו' אם היו קנקנים ישנים אינו מוציא לו בלע (ב"מ ג ח). המוכר פירות לחברו הרי זה מקבל עליו רובע טנופת סאה וכו' קנקנים בשרון מקבל עליו עשר פיטסיאות למאה (ב"ב ו ב). נודות הנכרים וקנקניהן ויין של ישראל כנוס בהן אסורין (ע"ז ב ד). אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו יש קנקן חדש מלא ישן וישן שאפילו חדש אין בו (רבי, אב' ד כ). בית שחצצו בקנקנים וטח בטיח, אם יכול הטיח לעמוד בפני עצמו, טהור אהל' ו ב.  המסדר קנקנים בתוך הבור ונתמלאו מים אף על פי שבלע הבור את מימיו הרי זה ישבור (מקוא' ב ט). חומר במעשר שיני שמְעשר שיני קונה את הקנקן ואסר דמיו (תוספת' שביע' ז ז). דלת הגוררת ומחצלת הגוררת וקנקנין הגוררי' פותחין ונועלין בהן בשבת (שם ערוב' יא יג).  הלוקח קנקנים מחבירו ונמצאו פוטסות ונשתברו חייב להעמיד לו דמי קנקנים אבל לא דמי יין (שם ב"ב ו ד). קנקנים של גוים חדשות מותרות, ישנות זפופות אסורות (שם ע"ז ד י). הגת והמחץ והמשפך של גוים ר' מתיר וחכמ' אוסרין, ומודה רבי בקנקנים שהן אסורות (שם שם ח א). המסדר קנקנים בכיפה אף על פי שאמרו יתר מלוג אינו בכי יותן, לענין מי חטאת אינו חושש שמא שאבו אחרים (שם מכשיר' א ו). ומה יין אתה טועם טעם יין מתחילתו וכל זמן שהוא מתיישן בקנקן סופו להשביח, אף ד"ת כל זמן שהם מתיישנים בגוף סופם להשביח (ספרי דבר' מח). בצאן ולקחת, רחל על ידי גזתה,, ביין ולקחת, חבית על ידי קנקנה (בן בג בג, שם שם קז). בנוהג שבעולם מה נוח ליוצר הזה, לעשות מאה קנקנים או להסתכל בהן, לא להסתכל בהן (ר' לעזר, ירוש' ר"ה א ג). מאה חביות אילו אני מוכר לך אפי' חומץ הגיעו, רבי חיה בר ווה, כשהיו הקנקנים ללוקח יכול מימר ליה לשתייה מכרתיו לך (שם ב"ב ו א). המשתכר בקנים ובקנקנים אינו רואה סימן ברכה לעולם (פסח' כ:). כי פליגי היכא דאמר ליה עשרה כדי שמן יש לי אצלך, אדמון אומר יש בלשון הזה לשון קנקנים, ורבנן סברי אין בלשון הזה לשון קנקנים (כתוב' קח:). קנקנים של נכרים ליתסרו למיזבן, מאי שנא נודות ומאי שנא קנקנים (ע"ז לב.). הלוקח קנקנים מן הנכרים, חדשים נותן לתוכם יין, ישנים נותן לתוכם ציר ומורייס לכתחלה (רב זביד בר אושעיא, שם לד:). חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי, לכלן קרא להן שמות, לאליעזר בן הורקנוס קרא בור סיד שאינו מאבד טיפה, קנקן2 זפותה, שמשמרת את יינה (אדר"נ יד). לאחד שכבד את חבירו חבית של יין וקנקנה (מד"ר בראש' יג). למלך שהיה משיא את בנו ועשה לו חופה, סיידה וכיירה וציירה, כעס המלך על בנו והרגו, מה עשה, נכנס לתוך החופה, התחיל לשבר את הקנקנים  ומפקיע בהוצאות ומקרע בכיליות (ר' פינחס, שם שם כח). היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מספיק לקוש עליהם אחת עד שהוא שוברם, ובמי הוא בודק בקנקנים יפים, שאפילו מקיש עליהם כמה פעמים אינם נשברים, כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים (ר' יונתן, שם שם לב). לליסטים שנכנסו למרתף אחד של יין, נטלו קנקן אחד ושתו, הציץ עליהם בעל המרתף אמר להם יערב לכם, יבושם לכם, ימתק לכם, שתיתם היין, החזירו הקנקן למקומו (שם שם פה). איזה יוצר מבקש שישתברו קנקניו (פסיק' רב', בחדש השביעי, קסז:). — והקיש על קַנְקַנּוֹ, בתמונה, בדק אותו לראות מה טיבו: ארבעה הן שהקיש הקב"ה על קנקנן ומצאן קדרה של מימי רגלים, ואלו הן, אדם וקין ובלעם וחזקיהו (מד"ר בראש' יט). — *וצפה בקנקנים: מלמד שצפה הקב"ה בכל הקנקנים ולא מצא קנקן זפות מקנקנו של משה שפשט ידו וקבל את התורה (שם קהל' סדרא ב, אשר עוד). — ובסהמ"א: וכיצד חותם בתוך חותם, אמר רבא ספל על פי קנקן מסויידת וחתומה הוי חותם בתוך חותם3  (הלכ' פסוק' לתלמידי רב יהודאי גאון, 147). היו ממלאין שק מלא דגן והיו מניחין אותו ע"ג העגלה על הקנקן ובקנקן היה נקב והיה מושך העגלה ע"ג התלם והיה נופל הדגן דרך אותו נקב (רגמ"ה, ערכ' כה.). אוכלי דקצרי וכו' פי' כלי של ברזל הוא וברייתו כעציץ של קנקן ושיעורו כחצי קנקן של יין וכו' (ערוך ערך אבל). פי' כחצוּבה, כג' רגלי קנקן בשורה עומדת על הסדר אחת עם אחת (שם ערך חצב). פטסין הן דני ודומין לקנקנים אלא שהקנקנים ארוכין ואילו עגולין (שם ערך פטס). ובדרום אחרי פטירתו של ר' היו נוהגי' כולם היתר לעשות משקה דבש, אך יש שהיו מחמירים לקנותו בחביות גדולות שאז בוודאי לא היו מתקנים אותו בסולת עד שהיו משימין בקנקנים קטנים (אור זרוע להרי"ץ מוינה, נא:). ויסע משם לצפון ארץ הודו ויחן ביער גדול ובה מים רבים ובלב היער קנים חזקים אשר עושה אדם מהם הקנקנים (תולדות אלכסנדר, 33). °וקנקנים של עץ, קנקנים של דלעת: קנקנים של עץ צריכים מלוי וערוי (שו"ת הרא"ש כלל יט סי' ג). קנקן של דלעת מזופף שנותנין בו יין וכו' ונתן בו הע"א יין שלו וכו' ולאחר זמן שכחו שנשתמש בו יין נסך ומלאוהו יין מבושל והריקוהו לתוך קנקן של עץ מזופף כשר (תמת ישרים  ב פה). — °תהה בקנקן, על קנקנו, בדק בקנקן לדעת היש בו יין אם חמץ, ובהשאלה, בדקהו אם חכם הוא או לא וכדו'4: מאשר יקרתי בעיניו מאז חבבני ובא להתפנג בבנו וקטנו לתהות בקנקן ריקן (תשו' רש"י, קבוצת קונטרסים יב, ו.). וכאשר תהיתי על קנקני ספרי המדקדקים וכו' (בן זאב, תלמוד לשון עברי, הקד'). — °ובדק אחר קנקנו, במשמ' קרובה:  ולפי שבודקין אחר  קנקנים היפין5 אני בודק אחר קנקנך, אמרת הלכה רווחת ןכו' (רשב"א, תשו' סד). — °והחמיץ יינו בקנקנו, בהשאלה במשמ' יצא לתרבת רעה, נתקלקל במדותיו: כמו שקרה לרבים שהחמיץ יינם בקנקנם (ר"י עראמה, יד אבשלום על משלי יד, ד"ה חטאים). — ואמר הפיטן: קנקן החבוי שם בחפירה מלא מאז אפר פרה (ר"א קליר, אמרה סנונה, קרוב' פרה). ופרצו (היונים) חומת מגדלי וטמאו כל השמנים, ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים (מרדכי, מעוז צור, פיוט לחנוכה). — ואמר המשורר: הקנקן ריקן בלי יין והגבינה נגובה בלי זין (ראב"ע, הקנקן, כהנא א, 13). מהר נשיא דגלי תן כוס ישועות לי מקנקני (ר"ש שבזי, מהר, שירי תימן, 101). ב) יתד המחרשה: השוכר את הפרה לחרוש בהר וחרש בבקעה, אם נשבר הקנקן פטור, בבקעה וחרש בהר, אם נשבר הקנקן חייב (ב"מ ו ד).



1 [גם במשמ' כד ליין ולשכר ואף למים ולתבואה, וגם במשמ' מחרשה בא באשור' ובאוגרית' כַנְכַנֻּ בכף, ובמשמ' הראשונה אף כַנֻּ בצורה הפשוטה, ועל כן אין למלה כל קשר אל קָנֶה, אלא היא מלה שאולה לעבר' מאשור', וגם בלשון זו אולי שאולה היא משומרית.]

2 [נ"א קנקנה, עי' שם, הוצ' שכטר, עמ' 58).]

3 [על פי לשון הבבלי (ע"ז לא.) בארמ': היכי דמי חותם תוך חותם, אמר רבא אגנא אפומא דחביתא שריקא וחתימא הוי חותם בתוך חותם.]

4 [על פי הארמ' שבבבלי: תהי ליה אקנקניה (שבת קח.), תהי ליה בקנקניה (ב"ב כב.). ועי' תָָּהָה.]

5 [על פי מאמר ר' יונתן (מד"ר בראש' לב, ועוד) שהובא לעיל.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים