קֶפֶד

°, קְפָד1, ש"ז, מ"ר קְפָדִים,— כמו קְפָדָה, ואמר הפיטן: זעם זה כנשמע בקפד, יגון ואנחה ליהודים וצום ומספד (שמואל, אלופי דת, סליח' דת, סליח' תענ' אסתר, מחז' איטל' א, פח.). צועק אני למקוננות ובמר לזעוק נהי נהיה הוי על קפדיך (מאיר בן אלעזר הדרשן, ציון צפירת, קינ' ת"ב).



1 [ע"פ הבנה של קְפָדָה (עי' שם) כצורה מרחבת מן קְפָד.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים