קִפֹּד

קִפּוֹד, ש"ז, — כנראה שם עוף ממיני הקאת והינשוף1: והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם יי' ושמתיה למורש קִפֹּד ואגמי מים (ישע' יד כב-כג). מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עבר בה וירשוה קאת וְקִפּוֹד וינשוף וערב ישכנו בה (שם לד י-יא). וישם את נינוה לשממה ציה כמדבר ורבצו בתוכה עדרים כל חיתו גוי גם קאת גם קִפֹּד בכפתריה ילינו (צפנ' ב יג-יד). — ובסהמ"א: העורב (דער ראבע) קיפוד (די קרעהע) המה ממש מין אחד כי דומים במעשיהם ומשכנם וגדלם רק שהראשון שחור מהשני (לינדא, ראשית למודים ו, יז.). — °קִפֹּד שְׁקדִים: קיפוד שקדים (מאנדעל קרעהא) משכנו באיטאליא ובאינדיא מזרחית ואוהב לאכול שקדים (שם שם). — °ובמשמ' חיה קטנה מסוג היונק שעורה מכוסה עקצים כעין מחטים, Igel; herisson; (Herinseus), hedghog, urchin: כי כלי מלחמתם הם נוצרים עמם בטבע כקרנים לשור והמלתעות לחזיר והקוצים לקפוד והמגן לחומט (ר"י אלבו, עקרים ג א). — קִפֹּד יַמִּי2, חיה ימית בעלת קוצים: יוקח לבונה ושמן וכו' וזבל קפוד ימיי (קאנון ד ז א ב).



1 [את דעותיהם של קדמונים ואחרונים על הקפוד, שראו בו יונק, עוף נחש, צב וכו' אסף  י. אהרוני, בלשוננו ו, 136-163 במאמרו. ואמנם קשה לקבע אם כונו כל המקורות לבעל חיים אחד. לפי המקומות שבמקרא הכונה כנראה למין עוף החי במדבר, אולי ממין הקאת והינשוף הנזכרים על ידו. ואמנם בלשונות הקרובות, בארמ' וסור' קופדא, ערב' קֻנּפֻד' قنفذ, כוש' קֶנְפֶז, הם שמות החיה Herinaceus, הנקראת אף בדבורנו היום קִפּוֹד. ובתו"מ אין לברר היום את הנוסחה הנכונה בכמה מאמרים (עי' בדגמאות ובנסחאות הנזכרות על ידן), עד שאין לדעת אם המדֻבר בהם על קיפוד, קופד, קופ(ין), ק(י)פוף, או קרפד(א), ועם מלה אחרונה זו ערבבו אף את הערפד, ויש שנמנו בעלי חיים אלה בין החיות ויש שהובאו כעופות. ואכן כמו במלה קיפוף, יש כנראה להניח שהשתמשו בשם אחד, שעקר שמושו לבעל חיים אחד (כגון שם עוף), בהשאלה גם לגבי ב"ח מסוג אחר (כגון יונק, שפניו או חרטומו דומים לשל עוף). וכן בא בסור' קופדא גם במשמ' ינשוף וכן כשם לחיה הנקראת אצלנו קִפּוֹד.
לפי המלים הקרובות בלשונות השמיות אין עקר השרש שבמלה זו קפד אלא קפד', קפז, ולפיכך אפשר שהושאל השם בצורת קִפֹּד מארמ', והצורה העבר' המקורית היא קִפֹּז, קִפּוֹז, ועי' ערך זה. ואשר לצרוף מורש קִפֹּד (ישע' יד כג) אפשר ששמש בלשון בעקר במשמ' חֶבֶל מְקֻפָּד, חבל שנכרת, כלשון (איוב יז יא): זִמֹּתַי נתקו מורשי לבבי (וכן בסור' מרשא- חבל). וישע' לח יב: קפדתי כארג חיי, ואך אח"כ הבינוהו כאלו כונתו: וירשוה קאת וקפוד (ישע' לד יא).]

2 [וכן בסור' קופדא דימא.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים