1, קל לא נמצא במקרא.

— פִע', קִפַּדְתִּי, — קִפֵּד האדם חייו כאורג, כרת אותם: דורי נסע ונגלה מני כאהל רעי קִפַּדְתִּי2 כארג חיי מדלה יבצעני מיום עד לילה תשלימני (ישע' לח יב). —  ובסהמ"א: כמו האורג שמקפד היריעה כשנשלמה אריגתה (רד"ק, שם שם; וכעין זה סה"ש ערך קפד). אמנון בית הלחמי גאל חיי ואמנון המעונן זמם לקפדם כאורג (מפו, אהבת ציון כג).

— הִפע', *הִקְפִּיד3, — הקפיד על אדם או דבר, קצרה רוחו בו, חלה עליו, חשש לו, שם אל לבו,  übel, genau nehmen; prendre en ,mauvaise part, à la rigueur; to mind, be particular:  בצק שבסדקי עריבה, אם יש כזית במקום אחד חייב לבער, פחות מכאן בטל במיעוטו, וכן לענין הטומאה, אם מקפיד עליו חוצץ ואם רוצה בקיומו הרי הוא בעריבה (פסח' ג ב). אחד האיש ואחד האשה, כל המקפיד עליו חוצץ, ושאין מקפיד עליו אינו חוצץ (ר' אליעזר, מקוא' ט ג). ושאר מתנות עני שבשדות שאין העני מקפיד עליהן הרי אילו של בעל הבית (תוספת' פאה ב יח). כל תרומה שאין הכהנים מקפידים עליה, כגון תרומת הכליסין והחרובין, ניטלת אחד מששים (ר' ישמעאל ור' יוסי בן שזורי, שם תרומ' ה ו). ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו וכו' אל תקפיד עליהם על מה שהם עושים שאף רבונם לא הקפיד עליהם על מה שעשו וכו' (ספרי דבר' שה). בני מישא לא חשו להו אלא משם ספק חללות, וכהנים שהם לא הקפידו על הגרושות (ר' חנינה ברוקא בשם ר' יהודה, ירוש' יבמ' א ו). איזהו תלמיד חכם שמחזירין לו אבידה בטביעות העין, זה המקפיד על חלוקו להופכו (ר' יוחנן, שבת קיד.). בני חבורה המקפידין זה על זה עוברין משום מדה ומשום משקל ומשום מנין ומשום לווין ופורעין בי"ט (רב יהודה בשם שמואל, שם קמט.). המקפיד על עירובו אין עירובו עירוב (הוא, עירוב' מט.). בני יהודה שהקפידו על לשונם נתקיימה תורתם בידם, בני גליל שלא הקפידו על לשונם לא נתקיימה תורתם בידם (הוא, שם נג.). החייט ששייר את החוט פחות מכדי לתפור בו ומטלית שהיא פחותה משלש על שלש בזמן שבע"ה מקפיד עליהן הרי אלו של בעה"ב (ב"ק קיט:). במאי קמיפלגי (רבנן ורבי יהודה) , אמר רבא במקפדת על פיגמה ומניחתו שלא יהרגנה וכו' (סנה' עג:). טהרות שנעשו בין תכבוסת שנייה טהרותיו טמאות, שהרי הקפיד עליו ועבר (ר' זירא, נדה סב.). הוו מתונים בדין, כיצד, מלמד שיהא אדם ממתין בדבריו ואל יהי מקפיד על דבריו שכל המקפיד על דבריו משבח את דבריו (אדר"נ א). ותהיינה מורת רוח, למה ליצחק תחלה, אלא על ידי שהיתה רבקה בת כומרים לא היתת מקפדת על טנופת ע"ז, וזה על ידי שהיה בן קדושים היה מקפיד על טנופת ע"ז (מד"ר בראש' סה). אמר לו הקב"ה (למשה) אני הכתבתי עליך שאתה עניו ואתה מקפיד על דברי (שם שמות ו). למלך שהיה לו אוהב והיה מגיס בינו לבין המלך בדברים קשים ולא הקפיד המלך עליו (שם במד' יט). למלך שעשה סעודה וזמן אצלו אורחים וכו' הטיפשין שבהם לא השגיחו ולא הקפידו על דבר המלך וכו' (ר' יהודה הנשיא, שם קהל' סדרא תליתאה, בכל עת). — *והקפיד כנגד פלוני: אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, בינך לבינם אני הרוג ואתה אומר לי אל תקפיד כנגדן (מכי' בשלח, ויסע משה ו). יהי רצון מלפניך וכו' שלא אקפיד כנגד חבירי ולא חבירי יקפידו כנגדי וכו' (תפלת ר' נחוניא בן הקנה בכניסתו לבית המדרש, ירוש' ברכ' ד ב). האומר לחבירו קונם שאני נהנה לך אם אי אתה מתארח אצלי וכו' והלה הקפיד כנגדו אף אלו נדרי זירוזין (ר"א בן יעקב, נדר' כד.). לפי שהיה משה משמר עצמו כל אותן ארבעים שנה שלא להקפיד כנגדן (כנגד ישראל) (מד"ר במד' יט). וירם משה את ידו ויך את הסלע, הכהו פעם אחת, התחיל הסלע נוטף מים מועטים וכו' אמרו לו, בן עמרם, הללו מים ליונקי שדים או לגמולי חלב, מיד הקפיד כנגדן והכהו פעמים ויצאו מים רבים וכו' (שם שם). ע"י שהקפיד משה כנגד כל ישראל ואמר להם שמעו נא המורים, לפי' ובקשו שלום ואין וכו' (ר' אבא, דבר' רבה ליברמן, 46). — *והקפיד בדבר: אמרה לה (מרים לצפורה) מה לך שאין את מתקשטת בתכשיטי נשים, אמרה לה, אין אחיך מקפיד בדבר (ספרי במד' צט). — *ובלי השלמה: סתם אשה אחת אינה מקפדת, שתים מקפידות הן וכו' (ר' יוחנן, ירוש' חלה ד א). מימי לא הקפדתי בתוך ביתי (שם תענ' ג יג). איזו היא זקינה, רבי שמעון בן לקיש אומר כל שקורין אותה אמה ואינה מקפדת (שם נדה א ה). כדי הוא הלל שתאבד על ידו ד' מאות זוז וד' מאות זוז והלל לא יקפיד (הלל לאדם שהתערב בד' מאות זוז להקניטו, שבת לא.). כוס אחד יפה לאשה, שנים ניוול הוא, שלשה תובעת בפה, ארבעה אפילו חמור תובעת בשוק ואינה מקפדת (כתוב' סה.). אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ואם בא להקפיד, ומתורתך תלמדנו, מה כתיב באברהם ואברכך ואגדלה שמך, כיון שיצא קפץ עליו רעבון ולא תגר ולא הקפיד (רבי פנחס בשם רבי חנין דציפורין, מד"ר בראש' מ). אף כך אמר משה, אני הקפדתי, אהרן מה חטא (שם במד' יט). אוף הוא (משה) הקפיד מכעסו ואמר ומאז באתי וגו' א"ל הקב"ה אני כתבתי עליך שאת חכם ואת מקפיד ואומר לי כך (שם קהל' סדרא ב, כי העושק). — *והקפיד את פלוני, פ"י, הקניטו: נמנו באושא במקפיד את הזקן והכהו יינתן לו בושתו שלם, מעשה באחד שהקפיד את הזקן והכהו ונתן לו בשתו משלם (ירוש' כתוב' ד ח). אדם עוסק בפרקמטיא עם חבירו והקפידו פורש ממנו (מד"ר במד' יט). אילו היה משה מתון היה ניצול, אלא שהקניטו והקפידו אותו ואמרו לו ירא י"י עליכם ולא סבל (שם קהל' סדרא ב, כי העושק). — ובסהמ"א: שאברהם האמין ושמח ושרה לא האמינה ולגלגה, וזהו שהקפיד  הקב"ה על שרה ולא הקפיד על אברהם (רש"י, בראש' יז יז). ורחצו רגליכם, כסבור שהם ערביים שמשתחוים לאבק רגליהם והקפיד שלא להכניס ע"ז לביתו, אבל לוט שלא הקפיד הקדים לינה לרחיצה שנאמר ולינו ורחצו רגליכם4 (הוא, שם יח ד). ויקהל עליהם קרח, בדברי ליצנות, כל הלילה ההוא הלך אצל השבטים ופתה אותם, כסבורין אתם שעלי לבדי אני מקפיד, איני מקפיד אלא בשביל כלכם וכו' (הוא, במד' טז יט). בבירתו, בירה נאה שהוא אוכל ושוכב בה מקפיד על חור קטן שבה אם מגונה הוא וסותמו בטיט (הוא, שבת קב:). ואם טבח הוא שאינו מקפיד בדם שעל בגדו (הוא, זבח' צח:). ואם על דבר קל ומועט הקפידה תורה, קל וחומר לגזילות ואונאות הללו (ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת, הקדמת המחבר, 4). ומהן (מן הנשים) יש מי שמקפידות ביציקה זו שתהיה בין השמשות (נוסח תקנה, תשו' רמב"ם צז, פרימן, 91). וגם מפני עוצם דקותו לא חשש לו ולא הקפיד עליו (ר"י הישראלי, יסוד עולם ג ב, לט:). אף עכשיו שקבלום עליהם לא היו מקפידין לשלוח עליהן שלוחין (ריטב"א על מסכ' ר"ה פ"א, כה:). אחד מהשותפים שהוליך סחורת השותפות למקום אחר למכור ונשבה ופדאו חבירו מהאמצע ומשכה השותפו' ולא היו מקפידים זה על זה וכו' (שו"ע חו"מ, שותפים קעו מח). השואל כלי מחבירו להשתמש בו ואמר ליה השאילני דבר פלוני וכו' כפי טובת לבך ונדבותך שאינך מקפיד על הזמן וכו' (שם שם, שאלה שמא ו). אלו ואלו מקפידים ומדקדקין עד כחוט השערה על מנהג קל שבקלים (ר"א צויפל, שלום על ישראל, הקד' חלק ב). — ואמר הפיטן: למה תהיה כרב מקפיד, משאוי להכביד (ר"א קליר, זכור איכה אנו, קרוב' ת"ב מחז' איטל' א, קע:). — ואמר המשורר: ולמה הקהלות מקפידים בהוצאותם ולמה בצרותם אין להם ממון נחסר (ראב"ע, שאלות, כהנא ב, 21). — °הִקְפִּיד כמו הִצְפִּיד, הִקְשָׁה: ואם ירבה האדם לשתות המים בימי מחלתו יגדל בו הטחול וישחיתו המים את בני מעיו ויקפידו את עור בשרו (אסף, 14).

— קל, °קָפַד, פ"י, — כמו הִקְפִּיד: ואסור לאדם לנער טליתו מן העפר ומן המים בשבת, ודווקא חדשים ושחורים והוא שקופד עליהם אם לא ינערם (תניא, תכשיט בשבת, כו.). ומאשר היה זה ענינם נמצא כשקפדו לדבר בכמו אלה הענינים נסתפקו עליהם סבותיהם וחשבו להן דרכיהם (אמו"ר לראב"ד, 2). — ובמשמ' צָפַד, יָבַשׁ: כי יתרככו איבריו הנקשחים והמיובשים וימתיח את הגידים אשר קפדו מרוב ימים או עקיבים צפודים אשר ירככם (אסף, 134:). — בינ' פָעֵל, קָפֵ5, כמו מקפיד: אין כנענים קפדים על הזנות (בראשית רבתי, אלבק, 181). והארכתי כל זה בענין הזה לפי שראיתי רבים נכשלים בקריאה ואינם קפדים בקריאתם על דמות האותיות זו לזו ועל הבליעם אותם במקום שאינו ראוי (רד"ק, מכלול, ליק, עג.). — ובמשמ' פ"ע, קפדה רוחו6, קצרה רוחו, התעצב, ואמר הפיטן: קינאה אכלה לבה מעוצב, והיה לה לה מותר בכל עיצב, רוחה קפדה מקוצר, עד לתשעים ניתן לה קצב (ינאי, אם כיונה, קרוב' בראש', זולאי, לא). נקטה נפשינו קפדה רוחינו (הוא, ארץ בזמר, קדושתא ליום כפור, שם, שלה). — בינ' פעו', קָפוּד7, ואמר הפיטן: כשושנה קפודה בין קוצים, צרים בתבן עירבו לי קוצים (הוא, אמת וודי, קרוב' פסח, שם, רעד).

— נִפע', °נִקְפַּד, — נכוַץ, נתקצר: אשה הרה אשר נקפדו8 שדיה דע כי תפיל, ואם יקפד האחד והאחד מלא דע כי תאומים בבטנה והאחד יפול והאחד יעמד (אסף, 135:). אם יקפיד השדה הימני (שם שם).

— פֻע', °קֻפַּד, — נכרת, ואמר המשורר: לילות נדדים נמשכו להם ולא שבו באור שחר ולא קפדו (רמב"ע, פתו ימי נער, ברודי, מא).

— הִתפ', °הִתְקַפֵּד, — הִתְקַשָּׁה: ואף זה יהיה תחלת מעד הרגלים לכאב ויתקפדו איברי הגוף והגידים ויכבדו להיות מוקש לגוף (אסף 14:).