ש"ז, — תכונת הדבר הקפוא, מצב הקופא, Starrheit, Erstarrung; rigidité, congélation; stiffness, congelation:  והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וְקִפָּאוֹן1 (זכר' יד ו). —  ובסהמ"א: מקפאון קרתה (של הלבנה) שהיא כשלג מצמחת את הצמחים כמו השלג (שבתי דונולו, חכמוני ליצירה ד, ורשה, עא:). מי החלב המתמצה מקפאון הגבינה (ערוך ערך נסיובי). והקפאון הוא תרדמה מן הקור (פרוש אבן רושד על חרוזי אבן סינא). ועבר חצי היום ומרביתו והקרח עומד בחזקתו עודנו מחזיק בתומתו, ואור השמש יקרות וקפאון מוצאי מים לצמאון (מעשי' הרב דון שם טוב ארדוטיל, דברי חכמים, נ). — ואמר הפיטן: גשתי ביום דין להתוכח בדין גולה עומק הדין בקול קפאון2 שופר (ר"א קליר, אשא דעי, שופרות, מוס' א ר"ה). קפאון2 חק אלפת היקר לוטה באור יקר חשוף לעם מיקר (הוא, קפאון, קרוב' שבת פרה). אבני אלגביש יקרות גנז קיפאון לעת צר (שרידים מעבודת יוה"כ, אלבוגן, הצופה לחכ"י ו א, 63). — °ובמשמ' הדבר הקפוא, כמו קֹפֶא: וכי יתם זה תם להרמיז לא' מן אלמתואצעין והם שני האנשים הנדברים אל מקצת הקפאונות והיא אלג'מאדאת ויאמר אבן וישנן הרמיזה אליו והדיבור וכי ישמעו אותו הא' יאמר כן ידע כי הוא גִּמָּה בדיבור אל הקפאון ההוא (בראשית רבה לישועה הקראי, LFDWDJ 18, עמ' 74). —  ואמר המליץ: קפאון טפת מים המשלת על רחבי ימים, ורסיס אדמת עפר על הארץ ומלואה (ר"ש פפנהים, ארבע כוסות, כוס ישועות ב). המרק הזה יקפא על נקלה והיה לקפאון העלול למזרע המתנים (יצחק טובים, הדיפתיריה, 5). השטיח התחתון או קפאון הדם Blutkuchen שעל פני קרקע הכלים  יכיל בקרבו את כדורי הדם האדומים והלבנים וכו' (שם, 44).3.