קַפְדָּנוּת,

*, ש"נ,— מדת הקַפְדָּן: קפדנותו של שמאי בקשה לטורדנו מן העולם, ענוונותו של הלל קירבנו תחת כנפי השכינה (שבת לא.). קפדנותן של אבות ולא ענוונותן של בנים (מד"ר בראש' עד). בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש, אין בהם לא קפדנות ולא עקמימות (מדרש תהלים א ג). — ובסהמ"א: שפיר, דאמרה ליה (האשה לבעל), הואיל ומשבעת לי על פילכי איני יכול לסבול קפדנותך (רש"י, כתוב' פו:). והמלכים והשרים על אשר תחתיהם עוד יכעסו ויהיו חזקי הקפדנות מבקשי הנקמה אשר לא יתפייסו מהפושע עליהם (ר"י מסיר לאון, נופת צופים ג ב, 114). וכן נמצא מאד בטבע החכמים קפדנות על הדברים יותר מזולתם (ר"י אברבנאל, נחלת אבות ה, ד' מדות בתלמידים ). שכל המלאכו' המוטלות על מספר אנשים ידועים נעשות כראוי ואין העצלה והיאוש והקפדנות מצויה בהן (ס' החינוך מצוה תקט). והסר ממני לב רגז והקפדנות (דרך ישרה, שער התחינות, עג.). וכמו כן בל אשקוט להעיר על כל שינוי ושינוי אף אם קטן וקל יהיה ואין זה שלא לצורך כאשר יחשבו קצת כי גם אנכי ידעתי מה היא קפדנות (פעדאנטעריא) (זלמן שטרן, תשו' תלמידי מנחם, 34, בהערה).

חיפוש במילון: