1, ש"ז, מ"ר סמ' קִבְצֵי, — כמו קָצֶה: לְקִצְבֵי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם (יונ' ב ז). — ובסהמ"א: שלא יתכן שלא יהיה לחיי האדם קצב (ראב"ע, בראש' ג ו). — ואמר הפיטן: רשומות בכתב אמת בהיות דמותן, בשמות הוא יספרן בבואן וצאתן ולימות קצב2 ישובבם אל נותן (הוא, אמרות ימים, איגר 104). ומארצי נדחתי וממקדשי נדדתי, לקצבי הרים ירדתי (הוא, איך אזלת, שם 174). ולא חלו בך שמחה ועצב ודמיון נוצר וכל דבר קצב (שיר היחוד ליום ג). — ואמר המשורר: תבל יגונה בלי קצב כאשר מצוקיה בלי תכלה (ר"י חריזי, תחכ' לב, 282). — °ובמשמ' מדה ומספר, שעור וגֹדל קבוע: וכשיודע האדם המאמין קצב המצות שחייבו בהן בוראו ועשאם כראוי נגמרה צדקתו וזוכה לעולם הבא (הקד' רב נסים גאון לפרושו לתלמוד). ולא תוכל לתקן החשבונות האלה ולהקיש מנין דמי השדה ותבואתה וכו' ולהוציא קצב מנין זה ממנין זה אם לא תהיה בקי בחכמת החשבון ורגיל בה (ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת, הקד', 2). כבר חקרנו וכו' על תבנית כידור חמה והעמדנו תבניתו וכו' והדענו הקצב אשר בין מרכזו ומרכז הארץ (הוא צורת הארץ, פתח יג). מהלך הרקיע השמיני אשר הוא סובב ממזרח למערב ומסבב עמו את כל הרקיעים אשר תחתיו על קצב שוה שאין בו שום חילוף (שם, עמ' ה.). ונתנו קצבו של דבר בכל המצוות שמברכין עליהן שהחיינו (תשו' הרמב"ם קכ, פרימן, 113). מתחיל ומרבע העורות בשוה ועושה רוחב כל עור מהן ששה טפחים קצב אחד לכל אחד (רמב"ם, ס"ת ט ג). מי שלא פירש קצב הדבר שערב כגון שאמר לו כל מה שתתן תן לו ואני ערב או מכור לו ואני ערב וכו' (הוא, מלוה ולוה כה יג). מפני מה אמרה תורה שיתן אדם חצי שקל ונתנה קצב השקל עשרים גרה והלא היה נאות יותר שיתן האדם שקל שלם ויהיה קצב השקל עשר גרה (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, תשא, עט:). טובע טבעם ככה וקוצב קצבם כן (תרג' פירוש רסע"ג ליצירה, מובא באוצר המונחים הפילוסופיים לקלצקין ג, 292). וזכרתי זה הקצב והשיעור על דרך מקוצר (פתיחה לספר העריות לישועה הקראי, LFDWDJ Bericht 18, עמ' III). וכלל אמונת הבורא יתברך בשלימות הו' שאיננו גוף ולא כח בגוף ואין בו לא קצב ולא שיעור (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה א). — °ובמשמ' יחידת מדה: שהיה להם קצב שהיו קורין אותו כדי מחרשה אחת (רש"י, בראש' מח ז). — °וסכום כסף קצוב: שלא שינה אחר דבריו לומר לו פחת לי מקצב זה (שכל טוב, בראש' כג יו). נתחייבו כל יחידי הקהל מכמה שנים לפרוע קצב ידוע מכל הסחורות שקונים ומוכרים כפי תקנתם (שו"ת חות יאיר פא). — °ובמשמ' קץ ותכלית: אלו הייתם רואים קצביו והליכותיו, הייתם מואסים הממון והפוכותיו (ר"י א"ת, מבחר הפנינים לרשב"ג, 71). — ואמר הפיטן: כל משקל ופלס וכיס וגזוריו, כל כיל לח ויבש ומשוריו, כל קו וקצב ומדד ושעוריו (ר"א קליר, אז ראית, סלוק שבת שקלים). ספרו בקרת, קצבו חקרת, נזלו הקרת, פלאו סקרת (הוא, רבות עשית, קרוב' שבת החדש). להבין קצב מולדתו (של החדש הראשון) מתחלתו וארך מלאכתו עד תכליתו (הוא, אבי כל חוזה, שם). מבית חמר קצבי, בית חיים נציבי מצפי מציפי מצבי (שלמה הבבלי, אור ישע, יוצ' א פסח). — ונוהג בספרות קֶצֶב במשמ' מִקְצָב, משקל השיר, או חטיבה במשקל זה, Takt, Rhythmus; rhythm(e); mesure.