°, ש"נ,— עסק הַקַּצָּב, חנות למכירת בשר: אין לו להקדש אלא ראשה, הואיל ועשוי הוא למכור ראש של בהמה ולא הגוף בבית הקצבות (רגמ"ה, ערכ' ד:). פי' אטלס קצבות ויש שם עצים מתוחים וברזלים נעוצין בהן ותולין בהן הבשר (ערוך ערך אטלס). הסכמנו וכו' שלא יהיו רשאים הקצבים להתקרב לשים הסכין דרך צואר הבהמה מעת שחיטתה עד שעת בדיקתה וכו' וכל מי שיעשה הדבר המכוער הזה לא יוכל לעשות הקצבות עד שלשה חדשים (תקנות קנדיאה, הרטום קאסוטו, 74). והפורץ גדר באחת מאלה התקנות חס ושלום, אם קצב הוא הנה לא יעשה עד שלשה חדשים מלאכת הקצבות (שם, 75). גם אין הקהל להחכיר בזאת האמנות ומ"ש אומנות הקצבות מהחייטי' וסוחרי המשי והפשתן וכו' (חתם סופר חו"מ ס"א). נידון ישראלים החוכרים קצבות מהשררה יר"ה וצריכים למכור לאו"ה בשר חזיר (שם יו"ד קח).