* 1, ש"נ, — מדה קבועה, שעור מגבל: לא אם אמרת באמורי צבור שיש להן קצבה תאמר בפסח שאין לו קצבה פסח' ו ה. מה בין שקלים לחטאת, שלשקלים יש להן קצבה ולחטאת אין לה קצבה ר' שמעון, שקל' ב ד. אף לשקלים אין להן קצבה ר' יהודה, שם שם. ר' אליעזר אומר ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה וכו' וחכ"א אין לדבר קצבה סוכ' ב ו. קנס שוה בכל אדם, וכל שיש לו קצבה מן התורה שוה בכל אדם כתוב' ג ז. המדיר את אשתו שלא תתקשט באחד מכל המינין יוציא ויתן כתובה, ר' יוסי אומר בעניות שלא נתן קצבה ובעשירות שלשים יום שם ז ג. המקבל שדה מחבירו ולא עשתה, אם יש בה כי להעמיד כרי חייב ליטפל בה, אמר רב יהודה מה קצבה בכרי, אלא אם יש בה כדי נפילה ב"מ ט ה. ולחם הפנים (מנֻפה) באחת עשרה (נפה) ר' שמעון אומר לא היה לה קצבה אלא סלת מנופה כל צרכה מנח' ו ז. חלה ונתרפא נתרפא משל עצמו, אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים ברפואה שיש לה קיצבה, אבל רפואה שאין לה קיצבה מתרפא מן האמצע תוספת' ב"ב י ו. שלש גרנות למעשר בהמה בפרס הפסח ובפרס עצרת ובפרס החג אין להן קצבה שם בכורות ז ט. ה' אלהי אבותיכם וכו' יוסף עליכם ככם אלף פעמים, אמרו לו משה רבינו הרי אנו מובטחים לברכות הרבה ואתה נותן קצבה לברכותינו, א"ל אני בשר ודם יש קצבה לברכותי, זו משלי, אבל הוא יברך אתכם כאשר דבר לכם ספרי במד' פד. (האומר על קן צפור יגיעו רחמיך וכו') כנותן קיצבה למדותיו של הקב"ה עד קן צפור הגיעו רחמיך ר' יוסי בשם ר' סימון, ירוש' ברכ' ה ב. ובשר ודם יש בו כח ליתן קצבה לדברים הללו (לגבורות הקב"ה) שם שם ז ד. מה עביד לו כדבר שיש לו קצבה או כדבר שאין לו קצבה שם שבת יט. אילו שקלים על ידי שקצבתן2 מן התורה מותרן חולין שם שקל' ב ג. ולא שני לך בין הכאה שיש לה קיצבה להכאה שאין לה קיצבה רב סמא בר רב אשי לאביו, כתוב' לג:. במוכס שאין לו קצבה בשם שמואל, נדר' כח.. מפני מה לא נתנה תורה קצבה במחוסרי כפרה, שמא יוזלו טלאים ואין להן תקנה לאכול בקדשים ר"ש בן יוחאי, כרית' כז.. קצבה שנתתי לו (לעשו), ישלם קצו והכל באין ומזדוגין לו דברים רבה, ליברמן, 23. — ובסהמ"א3: לתורתי שנתתי לך אין לה קיצבה, אמרתי לך ליתנו בתוך ארון שאורכו אמתים וחצי וכו' קטעי מדרש והגדה, גנזי שכטר א, 219. ואם מן הדין שיש קיצבה ידועה להעברת מים באמה ובא ראובן לשנות אין שומעין לו, אבל כיון שאין ראיה על קיצבה אין לנו להחמיר עליו תשו' הגאו' הרכבי שיח, 149. אמר לו (משה לפרעה) אני רואה מלאכת שלך עתידה להבטל, א"ל המלך כיצד, א"ל לפי שאין קצבה לעבודתם וכו' אם יהיה עבד לאדם שאין לו קצבה במלאכתו אינו מת, א"ל הן בראשית רבתי, אלבק, 13. ואם במנין אתה תמה איך יאמר מנין שאין הדבר בקצבה ההיא, כל שכן שאמר וכו' והנה במנין לשון הבאי הרבה באמרך ואילו היה אלף שנים פעמים ואין זה מצוי באנוש, ולמך שבעים ושבעה לא קצבה מדוקדקת היא ערוך ערך גוזמא. אבל החכמים נותנים לגופי הכוכבים בפאת מזרח ומערב וחצי השמים ערך אחד וקצבה אחת ראב"ח, צורת הארץ, ב:. שיתקנו מעשיהם ויכינו מפעלותיהם קצת אחר קצת וקצבה אחר קצבה ושיעור אחר שיעור התרג' הקדום של או"ד, הקדמת המחבר, מובא באוצר המונחים הפילוסופיים לקלצקין ג, 292. שכל המקבל משכון מחבירו יש לו קצבה ולבקשתו תכלה, אך בעל הדעת הזאת אין קץ לבקשתו ר"י א"ת, חו"ה, הבטחון ו. ואיזוהי עבודת פרך, זו עבודה שאין לה קצבה רמב"ם, עבדים א ו. ושיכתוב לו שטר ביהודים קצוב בו קצבה ידועה לפורעה לי מדי שנה בשנה שאלה בתשו' הרמב"ם רלו, פרימן, 224. יעשה קצבה קטנה לעניים שבעיר תשו' ר"מ מרוטנבורג תקיד. סרסור מקבל החפץ בקצבה אם ימכור ביותר המותר שלו, ואם לא ימצא קונים יחזיר החפץ לבעליו פי' רא"ש, נדר' לא:. ואפילו בעניים שיש להם קצבה אין מועיל לומר יתנו להם אחרים קצבתן טוחו"מ: ז. המוכסין סתמן פסולין, שחזקתן שנוטלין יותר מקצבתן שם לד. כשבא גובה המס לגבות חוק הקצוב והוא מטילו על בני העיר לפי אמידת דעתו עד כדי קצבתו וכו' שם קסג. אבל לאחר מיתה (של האב) יש להן לבנות קצבה שלהם עישור נכסים שם רמז. שמעון אוכל עם חמיו ראובן הוא ואשתו ב' שנים יותר על קצבת הזמן שהגביל לתת להם המזונות לאחר החתונה תרומת הדשן שיז, צז:. חביבין הגרים, שבשבילן גלגל הב"ה עם אברהם אבינו ע"ה עד שהגיע לתשעים ותשע שנים, שאלו מל אברהם בן עשר שנים או בן עשרים שנה היתה קצבה לדבר ולא היה גר יכול להתגייר אלא עד השיעור הזה מנוה"מ לר"י אלנקאוה ד, 331. שכל מדות שברא הב"ה נתן להם קצבה ותכלית חוץ משתי מדות התורה והשלום שם שם 544. ויושבי המדינה ההיא שמו והקציבו על כל אחד מהם כפי ערכו המגיע לו לפרוע אל המשתדל קצבתו תשו' ר"י מינץ ור"מ פדואה נה, נג.. ואם לא היו מוצאים מי שיתן להם קצבת מעות לצרכם על העסקנים היו הולכים מדחי אל דחי ר' יחיאל נסים מפיסא, חיי עולם טו, הצופה לחכ"י ו א, 20 . אם לא נתן ב"ה לחנוני קיצבא כמה יתן לפועליו אלא אמר ליה תן להם מה שצריכין שו"ע חו"מ צא ז. בועד חאמסק שנת תכז נעשה קצבה להערכת הסכום תקנות ליטה, האסיף תרנ"ד, 167. שאנחנו רואים בכל אחת מהנמצאות קצבת מה מכמות ואיכות מוכנת אל הסדר ספוורנו, אור עמים, לד. — ואמר הפיטן: הוא אמרי נעם טורי קצבותיך הבינני ואלמדה מצותיך אזהרות ר' אליהו הזקן, קובץ מע"י גאו' ב, 55. ותחתוך קצבה לכל בריותיך ותכתוב את גזר דינם ונתנה תקף, מוסף ר"ה. אין קצבה לשנותיך ואין קץ לאורך ימיך אין קצבה, שם. ובחיי העולם הבא יתן לנו חלק בלי קצבה ונחלה בלי מצרים מענה לשון, שלום עליך אתה אבי אבא, 61. — ואמר המשורר: הן גדול כעיר ומגדל חטאי עד לאין קצבה וחטא נעורי ומסתרי מחקה בשרשי לבה רמב"ע, מה שגיון, דוקס, 66. ולכל מצוה נתן מהונו קצבה מצבה משנת שצ"ד, וכשטין, Inschr. I, עמ' 150. — ונוהג בספרות ובדבור במשמ' סכום קצוב המשתלם לשעורים קבועים, Rente; rente, ובטוי חי על קִצְבָּה, אכל קִצְבָּה.
1 [כך במשנ' מנֻק' ליוורנו, ודבור האשכנזים קִצְבָה, בית רפה.]
2 [דפוס רוטושין: שקצוותן.]
3 [גם במשמ' סכום כסף קצוב.]