1, ש"ז, סמי' קְצִין, מ"ר קְצִינֵי כנ' קְצִינַיִךְ. — שופט ומושל: שמעו דבר יי' קְצִינֵי סדום האזינו תורת אלהינו עם עמרה (ישע' א י). כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קָצִין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך. לא תשימני קָצִין עם (שם שם ז). כל קְצִינַיִךְ נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחד מרחוק ברחו (שם כב ג). שמעו נא ראשי יעקב וּקְצִינֵי בית ישראל (מיכ' ג א). לך אל הנמלה וכ' אשר אין לה קָצִין שטר ומשל (משלי ו ז). בארך אפים יפתה קָצִין2 ולשון רכה תשבר גרם (שם כב יה). — ומנהיג בקְרָב. שר צבא: ויקרא יהושע אל כל איש ישראל ויאמר אל קְצִינֵי אנשי המלחמה ההלכוא אתו וכו' (יהוש' י כד). לכה והייתה לנו לְקָצִין ונלחמה בבני עמון (שפט' יא ו). וישימו העם אותו לראש וּלְקָצִין (שם שם יא). וישב פניו לאיים ולכד רבים והשבית קָצִין חרפתו לו בלתי חרפתו ישיב לו (דני' יא יח).— ובתו"מ: הגע עצמך שהיה עבדו של קצין הרי חובה הוא (השחרור) לעבד (ולא זכות) (ר' יוחנן, ירוש' גיט' א ו). בשביל שאת שרוי בביתו של קצין מפני מה אין אתה מוכיחן (ר' הושעיה, מד"ר איכ', ולא זכר הדום רגליו). אני (יפתח) ראש וקצין לישראל אלך אצל פינחס (שם קהל', עמל הכסילים תיגענו). אני ראש שבטי ישראל ראש הקצינים אשפיל עצמי ואלך אצל הדיוט (תנחו' בובר, בחקותי ז). — ובסהמ"א גם במשמ' עשיר ונדיב: שכן דרך כל סופר להיות יושב בין רגלי הקצין (ראב"ע, בראש' מט י). שיהיה (דן) בעל דגל כאחד בני הגבירות והנה היה כקצין על כל עם מהשפחות (הוא, שם שם יו). קצינם למלך משנה מזיו כבודו יהנה (הוא, חי בן מקיץ, כהנא ב 50). הדין שחרץ הרב הגדול רבינו משה קצין עם רב ממזרח שמש עד מערב בן רבינו מימון זצ"ל הוא אמת (יהודה הנשיא, תשו' הרמב"ם קצח, פרימן, 192). ויבואו גם היהודים הקצינים והעשירים אשר בהם להביא למלך מנחה (QGJD II, עמוד 69). רק אשת הקצין כמ"ר איצק ווילשטט מנֻעני עשה מחאה על המקום הנ"ל (פנקס ק"ק מיץ שנת תס"ח, אוצה"ס ג, 5). פסקנו בין האלופים הקצינים מנהיגי ד"א (ד' ארצות) יצ"ו ע"ד החילוקים והטענות שהיו ביניהם לפנינו (פנקס ליטא, האסיף תרנ"ד, 155). למשפטינו עמדו היום הקצינים רוזני מנהיג ד"א פולין יצ"ו ואלופי קצינים רוזנים מנהיגים דמדינות ליטא (שם שם, 158). וצוו הקצינים קהל פראג (אגרת מחלת, קובץ על יד ח). פה נטמן לא אלמן נדיב ורחמן קצין וחשמן וכו' (מצבה משנת ש"ע, וכשטין, Inschr.I, עמ' 34). פה נקבר גביר גבר ליראים חבר הקצין כמ"ר פנחס מאנש שיק וכו' (משנת שע"ג, שם, 48). איש חסיד היה ראש וקצין האלוף הר"ר נתן וכו' (משנת תי"ד, שם' 324). העיד משה הכהן וכו' אמר איך יום אחד וכו' נכנס לבית הקצין יהודא חיים מורילו וכו' (ר' שמעון מורפורגו, שמש צדקה ב שיא). שלא יתעכב יותר מששה חדשים אחר הזמנת הקצינים שבעירה או בעיר הסמוכה לה (שו"ת בנימין זאב סד, בשם תקנת ר"ת). וימנו חיל המלך קצין אחר במקום השר, וזה הקצין היה אוהב הר' שלמה (לקוטים מדברי יוסף סמברי, ברלינר, 82). ודאוואוסט קצין הרגלים היה איש מתון (רמא"ג, הצרפתים ברוסיה, 40). —  ואמר הפיטן: ממשפחת נביאים אני, פותרים עליך מלכי וקציני (יוסף בר שלמה, אודך כי אנפת, יוצ' שבת א חנכה). חכמת נבונים אבדה ואסרו קציניך ושחו בני ציון יקריך (ציון גברת, קינ' ת"ב). — ואמר המשורר: ועל כן מי יבזה לאלוף בן מזה אשר הוא תוך עם זה קצינם וגבירם (ר"ש הנגיד, באשמרת ערב, ברודי 25). — ונוהג היום במשמ' איש צבא בעל דרגה Offizier; offic(i)er.