קִצּוּץ
°, ש"ז, — מעשה המקצץ והמפריד: כל הספירות כלן עד העטרה הכל מיוחד, אין שם קצוץ ולא פרוד כלל וכו' ר' בחיי, בראש', ומשם יפרד. כאשר נזכור שתים ראשונות (מאותיות יהו"ה) האחרונות בכללן כי הן התחלה ואי אפשר להיות בהן קצוץ הוא, שמות. ואין בין גון לגון פירוד וקיצוץ ר' יצחק מעכו, מאירת עינים, כ"י, עפ"י קלצקין. — ומעשה המקצץ בנטיעות: קצצו בנטיעות והפרידו הפרי מן האילן וכו' כי אז הוחל והחלם מלשון התחלה וכו' כי היו עושים התחלה מן הסוף וזהו הקצוץ על כן לשון וזה החלם לעשות כלומר עושים התחלה מן הסוף הנקרא זה ונקרא שם כי כן אמרו ונעשה לנו שם היא המדה האחרונה ולא היו מאמינים למעלה ממנה וכו' וכל זה בקוע ביחוד וקצוץ בנטיעות ר' בחיי, נח, ונעשה לנו שם.