קֹר

ש"ז, — תכונת הדבר הקַר, קרירות, צנה, ;Kälte ; froideur  cold(ness): עד כל ימי הארץ זרע וקציר וְקֹר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו (בראש' ח כב). — ובתו"מ: חצי תשרי מרחשון וחצי כסליו זרע וכו' חצי שבט אדר וחצי ניסן קור וכו' (ר"ש בן מנסיא, ב"מ קו:; רשב"ג בשם ר"מ, ור' דוסא, מד"ר בראש' לד) . מערב, משם אוצרות שלג ואוצרות ברד וקור וחום (מד"ר במד' ג). — ואמר המשורר: אם מדבריהם לך כקר מים כאש למחר יהיו קרבך (רמב"ע, אם תאהב, ברודי , ל). ותאבתי למליך אשר הם Fקר מים עלי מוקדי כבדי (הוא, יחיד הדור, שם, מד). קור וחום לקרב דין יקרבו לדיין יגידו כל ענין (ראב"ע, אל אחד, איגר 122). ויסד בכל אחד שתים במפעליו ליובשו ואת חמו וקֹרו ולחותיו (הוא, בשם אל, כהנא א, 195). — ומ"ר °קֹרִים, ואמר המשורר: כסות תתעלפנה למען תאלפנה בשלג ובצנה ובחם ובקורים (ר"ת, הכרעות, בתשו' דונש על מנחם, 84).

חיפוש במילון: