*, ש"ז, —  כמו קֹרֵא, קורא בתורה או בספרים:  קחו עמכם דברים, בעלי דברים, קראים טובים, דרשנים טובים, כגון לוי בן סיסי וחביריו (פסיק' ר"כ, שובה, בובר, קסה:). — ובסהמ"א: ונחלה האמור כאן כמו לנחלה ומצאתי מתורג' אחסנא ואם לא שהטעם למטה וכו' הייתי אומר שיבוש הוא ולא תרגם יונתן כן כי אם קראים1 טועים (רש"י, יחזק' מז יט). —  ואמר המשורר: ואשרי תלמידיו והבאים אחריו ורואים מועדיו מלאים בגברים, ואשרי קראים2 בדורו נבראים בעת כתבו רואים בספרו ספירים (את מי חרפת, תשו' תלמידי דונש, 5). — וגם ככנוי שהפך שם פרטי: ר' חנינא קרא3 (תענ' כז:).  ר' יוסף קרא וכדו'.