ד. קָרָא
°, ש"נ, מ"ר קראות, — מין ממיני הדלעת1: מביאים קרא יבשה ומוציאין בני מעיה ועושה אותה חללה (ר"ח, שבת קכה.). הקישואים והקראות והדלעת (ראב"ע, ספר המאורות, כ"י ברלין). — וגרגיר הקרא, כשם לתולע המעים: התולע שיתילד במעים הנקרא גרגיר הקרא (נתן פלקריא, צרי הגוף, כ"י בריט' מוז').
1 [עפ"י הארמ' שבתו"מ.]