ד. קָרָא

°, ש"נ, מ"ר קראות, —  מין ממיני הדלעת1: מביאים קרא יבשה ומוציאין בני מעיה ועושה אותה חללה (ר"ח, שבת קכה.).  הקישואים והקראות והדלעת (ראב"ע, ספר המאורות, כ"י ברלין). — וגרגיר הקרא, כשם לתולע המעים:  התולע שיתילד במעים הנקרא גרגיר הקרא (נתן פלקריא, צרי הגוף, כ"י בריט' מוז').



1 [עפ"י הארמ' שבתו"מ.]

חיפוש במילון: