* 1, ש"ז, מ"ר קֳרָצִים, קורצין, — כמו קֶרֶץ במשמ' חתיכה מן הַעִסָּה, ככר, ואכל קֹרֶץ, אכל קורצין במשמ' הלשין2: האוכל3 קורצין הרי זה משופכי דמים שנאמר לא תלך רכיל בעמך לא תעמד על דם רעך (ר' יצחק, דא"ר יא). — ובסהמ"א: כשהלך ר' עקיבה לרומי נאכלו4 עליו קרצין לפני הגמון אחד וכו' (ספר המעשיות, גסטר, 25). — ואמר הפיטן: האלהים אשר כל יוכל ישים עיניו על ההיכל, יפיר עצת צר אשר קרצו אכל (קטע מזמן הגאו' סעדיאנה שכטר, 71).