קִרְצוּף

*, ש"ז, — מעשה המקרצף והמסרק: אי זהו הקירוד, אילו הקטנים שהן עושין חבורה, קירצוף אילו הגדולים שאינן עושין חבורה (ירוש' ביצה ב ט, וכעין זה בבלי שם כג.). — ואמר המשורר: ואמאס השדות וקרצוף וקרידות (ראב"ע, אפרוש כף, כהנא א, 19).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים