קרש
1, ממנו °הַקְרָשָׁה, °קְרִישָׁה, * קָרַשׁ, א. קֶרֶשׁ, °קַרְשָׁה.
1 [באשור' קַרָשֻ פרושו חתך, בקע (עצים), וכן בא שם קַרְשֻ במשמ' פרק של אברים וגם כפרוסת לחם (ומעין זה קרושא בארמ' שבתו"מ), וכך אף קֶרֶשׁ בעבר' הוא בעקר עץ חתוך ומנֻסר, ומכאן שאין קרש אלא מבטא אחר במקום קרץ; וכמשמ' זו של בקע, שהיא העקרית בעבר' כבאשור', בא אף קרס בתו"מ.]