רֵאָיוֹן

* 1, ש"נ, — כמו רְאִיָּה במשמ' ראית פני האל ברגל: אלו דברים שאין להם שעור, הפאה והבכורים והראיון2 וגמילות חסדים ותלמוד תורה (פאה א א). הביכורים וראיון אין להם שיעור לא מלמעלן ולא מלמטן וכו' (ירוש' שם א א). אמר רבי יוחנן כסבורים אנו לומר הראיון אין לו שיעור למעלה אבל יש לו שיעור למטה עד שבא רבי אושעיא ברבי ולימד הראיון אין לו שיעור לא למעלה ולא למטה, אבל חכמים אומרים הראייה מעה כסף והחגיגה שתי כסף, מאי הראיון, רבי יוחנן אמר, ראיית פנים בעזרה, וריש לקיש אמר ראיית פנים בקרבן (חג' ז.). — ובסהמ"א גם במשמ' ראית עינים בכלל: דע שחכמי הטבע נחלקו בענין החוש המוחש איזה מהם גורם הראיון (ר"י לטיף, אגרת התשובה, 52). ונאמר שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך וחייבים בראיון וחגיגה (ר"א הקראי, גן עדן, חג המצות, הקד', מד:). — °ובמשמ' בקור לראות פני מלך ושר: וירכב אבנר על סוסו והנער לפניו וסריסו, אל המלך לראיון (זכר' בן סעד', ספר המוסר, כ"י תימני). — °ובמשמ' התקבל האדם לשמיעת דברו אצל מלך ושר, Audienz; audience, נוהג בספרות ובדבור. — ואמר הפיטן: ראיון פני אדם תחנתנו תוקדם (שמעון בר יצחק, שבת הכסא, סליח' ב עשי"ת).



1 [כך הנקוד בסדורים ישנים, ועל נקוד זה מורה הכתיב ריאיון בכמה מקומות בבבלי (עי' הערת בֶּר בסדורו עמ' 38 וגם בתוספת', וכן אף המסֹרת הבבלית (עי' פורת, לשון חכמים, 147).]

2תוספת' פאה א א: והריאיון.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים