*, ש"נ, מ"ר רְאִיּוֹת, — שה"פ מן א. רָאָה: עדות ממון מתקיימת בראייה שלא בידיעה ובידיעה שלא בראייה (תוספת' שבועות ב ה). חביבה ראייתו של אברהם אבינו (את א"י) יותר מראייתו של משה (ר' חנניא בן עקיבא, מכי' בשלח,  מסכ' דעמלק). שני ראיות הם, אחת ראייה של נחת ואחת ראייה של צער (ספרי במד' קלו). לא תהא שמיעה גדולה מראיה (ר"ה כה:). רחב בשמה זינתה, יעל בקולה וכו' מיכל בת שאול בראייתה (ת"ר, מגי' טו.). והקב"ה נותן בו (באדם) רוח ונשמה וקלסתר פנים וראיית העין ושמיעת האוזן (ת"ר, נדה לא.). מלך בשר ודם בונה פלטין מביט בעליונים ראייה אחת ובתחתונים ראייה אחת, אבל הקדוש ברוך הוא מביט בעליונים ובתחתונים ראייה אחת (ר' יוחנן, מד"ר בראש' ט). העולם הזה והעולם הבא הביט בהם הקב"ה ראייה אחת (ר' שמעון בן לקיש, שם שם). ויאמר יי' ראה ראיתי וכו' אמר לו הקב"ה, משה, אתה רואה ראייה אחת ואני רואה שתי ראיות וכו (שם שמות ג). הביטה וראה את חרפתנו, ר' יודן אמר, הבטה מקרוב וראייה מרחוק, הבטה מקרוב שנאמר ויבט והנה מראשותיו עוגת רצפים, וראייה מרחוק שנאמר וירא את המקום מרחוק, ר' פנחס אומר, הבטה מרחוק שנאמר הבט משמים וראה, וראייה מקרוב שנאמר וירא כי לא יכול לו וכו' (שם איכה, זכור ה'). — הזק ראיה: אלמא היזק ראיה לאו שמיה היזק וכו' אלמא היזק ראיה שמיה היזק (ב"ב ב:). — וראית פנים בעזרה בשלש רגלים, ראית קרבן, גם במשמ' קרבן העולה שמביאים עולי הרגל לראיון: הכל חייבין בראיה (חגי' א א). הראיה שתי כסף והחגיגה מעה כסף (ב"ש, שם שם ב). מרובה הראייה ממידת חגיגה (ב"ש, תוספת' שם א ג). והראיון, מתני' בראיית פנים אבל בראיית קרבן יש לה שיעור וכו' תנא רבי יסא וכו' ראייה כל שהוא (ירוש' פאה א א). ויעלו עולות, קסברי ב"ה עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד הואי, וב"ש סברי עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת ראייה הואי (חגי' ו.). שלש מצות נצטוו ישראל בעלותם לרגל, ראייה וחגיגה ושמחה, יש בראיה שאין בשתיהן וכו' שהראיה עולה כולה לגבוה וכו' (ר' יוסי הגלילי, שם ו:). רבי יוחנן דאמר ראיית פנים בעזרה, ראיית פנים הוא דאין לה שיעור, הא לקרבן יש לה שיעור, וריש לקיש אומר ראיית פנים בקרבן דאפילו קרבן נמי אין לו שיעור (שם ז.). — וראית נגעים: כיצד ראיית הנגע, האיש נראה כעודר וכמוסק זיתים וכו' (נגע' ב ד). כיצד ראיית הבית, ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית וכו' (שם יב ה). — וראית זוב: זב שראה שתי ראיות שוחטין עליו בשביעי (פסח' ח ה). אין בין זב הרואה שתי ראיות לרואה שלש אלא קרבן (מגי' א ז). הרואה ראיה אחת של זוב, ב"ש אומרים כשומרת יום כנגד יום (זבים א א). ראה ראיה ראשונה בודקין אותו (שם ב ב). ראה אחת היום ואחת בין השמשות ואחת למחר, אם ידוע שמקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר ודאי לטומאה ולקרבן וכו' (שם א ו). זבה תוכיח שריחקה ראיותיה טמאה, קירבה ראיותיה טהורה (ב"ק כד.). ואי כתב רחמנא בזבה, משום דלא מטמיא בראיות כבימים, אבל זב דמטמא בראיות כבימים אימא לא, צריכא (נדה לז:). המסיט את הראייה, ב"ש אומרים תולין וב"ה מטהרין (שם עב:). — וראית דם נדה: ובמה אמרו דיה שעתה, בראיה ראשונה (משנה שם א ו). תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראת ראיות, ראייה ראשונה דייה שעתה וכו' (ירוש' שם שם). — ובסהמ"א: י"ב פשוטות וכו' יסודן שמיעה, ראיה, ריחה וכו' (פי' יצירה ה לאבוסהל דונש בן תמים). הוקש ראייתך לראייתו, כדרך שהקב"ה בא לראותך כך בא לראות לו וכו' (רש"י, סנה' ד:). ויש מי שדקדק הרבה ולא פגע בדרך הנכונה בחשבון ראית הירח (רמב"ם, קדה"ח יא ב). זה החשבון בזמן הזה שאין בית דין לקבוע על פי הראיה שאנו מחשבין בו היום, אפילו תינוקות של בית רבן מגיעין עד סופו בשלשה וארבעה ימים (שם שם ד). העקרים שצריך אדם לידע תחלה לכל חשבונות האצטגנינות בין לדרכי חשבון הראיה בין לשאר דברים, אלו הן וכו' (שם שם ז). שבזמן שיהיו לך אמצעיות אלו מוכנים יהיה החשבון הזה קל עליך לראות החדש לפי שתשעה ועשרים יום גמורים מליל הראיה עד ליל הראיה של חדש הבא (שם יב ב). — ואמר הפיטן: ראיתה איך לחזות דמה איך להזות ( ר"א קליר, אצורה ומפרשה, סלוק פרה). — קֶשֶׁת הָרְאִיָּה, עי' קֶשֶׁת.