1, ש"ז, — מַרְאֵה, דְּמוּת, Aussehen; apparence; appearance: תרקיע עמו לשחקים חזקים כְּרְאִי2 מוצק (איוב לז יח). — ובתו"מ, לא רְאִי זה כִרְאִי זה, אין מַרְאֵה זה כמראה זה, אין משפטו כמשפט זה: הרי את (דן) בבנין אב מבינין שניהם, לא ראי דיין כראי נשיא ולא ראי נשיא כראי דיין, הצד השוה שבהם שהן בעמך ואתה מוזהר על קללתן (ספרא ויס, קדושים פרק ט). מה לחרש שכן חרישותו גרמה לו, נשיא ודיין יוכיחו, מה לנשיא ודיין שכן גדולתן גרמה להן, חרש יוכיח, הרי את דן בבנין אב מבינין שלשתן, לא ראי דיין כראי נשיא ולא ראי נשיא כראי דיין ולא ראי זה וזה כראי חרש ולא ראי חרש כראי שניהם, הצד השוה שבשלשתן שהם בעמך ואתה מוזהר על קללתן, אף אביך שהוא בעמך את מוזהר על קללתו (שם שם). (כתוב) כי יהיה טמא לנפש, אין לי אלא טמא מת, שאר טמאים מנין, ת"ל או בדרך רחוקה, הרי אתה דן בנין אב מבין שניהם, לא ראי טמא מת כראי דרך רחוקה ולא ראי דרך רחוקה כראי טמא מת, הצד השוה שבהם שלא עשה את הראשון ועשה את השני כך כל שלא עשה את הראשון ועשה את השני (ספרי במד' סט). לא ראי תפילין כראי תלמוד תורה, ולא ראי תלמוד תורה כראי תפילין, הצד השוה שבהם שהם מצות הגוף וכו' (שם דבר' מד). מה לכרם שכן חייב בעוללות, קמה תוכיח, מה לקמה שכן חייבת בחלה, כרם יוכיח, וחזר הדין, לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה, הצד השוה שבהן דבר שנהנה וטעון ברכה אף כל דבר שנהנה טעון ברכה (ברכ' לה.). תנא שור לקרנו ומבעה לשינו והכי קאמר (לא הרי השור כהרי המבעה וכו') לא ראי הקרן שאין הנאה להזיקו כראי השן שיש הנאה להזיקה, ולא ראי השן שאין כוונתו להזיק כראי הקרן שכוונתו להזיק (רב יהודה, ב"ק ג:-ד.). מה לקטן שאינו במצות, תאמר בעבד שהוא במצות, אשה תוכיח שישנה במצות ופסולה לעדות, וחזר הדין, לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה, הצד השוה שבהן שכן אינן בכל המצות ופסולין להעיד, אף אני אביא את העבד וכו' (שם פח.). מה לעולה שכן אינה מכפרת, חטאת העוף תוכיח וכו' לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה, הצד השוה שבהן שהן קדשי קדשים וכו' (זבח' י:). — ובסהמ"א: ואם יטעו טוען, הנה יום שמיני עצרת שלא אמר בכמה לחדש כמו שעשה בשאר המועדים אלא הסמיכו לימי הסכה, יש להשיב שלא ראי זה כראי זה שזה בבחינת חדש אחד ויום שמיני מצורף לימי הסכה, לא כן חג השבועות (ר"א הקראי, גן עדן, ענין חג השבועות ו, נו.). ומה שממנה מזגי סוג הצרעת המוזכר אצל הרופאים, כי לא ראי זה כראי זה ודתיהם שונות לטהר וכו' (ר"י מוסקאטו, קול יהודה לכוזרי ב נח, סח:). — °וכנוי לשמים3, ואמר הפיטן: לראי יקפיל, וחדשים יכפיל (ר"א קליר, אנסיכה, מוסף א ר"ה).
1 [כאמור בהערה לשרש א. ראה, נולד שרש זה כנראה מתוך מלת קריאה, רְאֵה וכדו', שאך צורות אחרות ממנו הן אֲרֵי, הֲרֵי, אֲרוֹם, בארמ' ובעבר' שבתו"מ. ועל כן אין פלא שבמקורות התלמודיים מתחלף א. ראי בשמושיו בדיון ההלכה בהֲרֵי, ובבבלי רְאִי בכל מקום אף במקום הֲרֵי שבמשנה, ועי' הערת המחבר לערך הֲרֵי, וגם בכר,Exeg. Term. I, עמ' 47.]
2 [אין רְאִי כלל מַרְאָה, אספקלריה, אלא כבלשון החכמים (לא ראי זה כראי זה) "כראי מוצק" פירושו: כמראה, כדמות של מוצק (דברי טורטשינר לפסוק בפרושו לאיוב) וכן תרגמו השבעים אל נכון ώς ὃϱασις ἐπιχύσεως , כמראה (של) מוצק. ואמנם התרג' הארמי (המאחר) תרגם כאספקלריא, וכן הפרשנים העברים, ולפי זה שמוש המלה בדבור ובספרות.]
3 [על פי איוב לז יח.]